עוד במדור קומ.אקטואליה
סדר שיהיה פה :

אנשים שמקיימים טקס דתי ארוך ומסובך נקראים בעולם דתיים. אצלנו הם נקראים חילונים שעושים סדר

היכן הייתי
twitter-icon

בעקרון אנחנו בעד עקרונות

| יאיר גרבוז | 23.10.12 , קומ.אקטואליה
10
אתה כאן // ראשי >> קומ.אקטואליה >> בעקרון אנחנו בעד עקרונות

 

בישראל, כדי להחזיק בשלטון "המפלגות הגדולות" מניחות לקטנות להכתיב את האידאולוגיה

 

 

מאז שניתנה לי זכות הבחירה, בכל פעם שנכנסתי אל מאחורי הפרגוד, ידעתי שלא אני האיש שעליו נאמר: "אחרי רבים להטות." ידעתי שאני אנצל במלואה את זכותי הדמוקרטית וחובתי הפרטית להישאר במיעוט. ידעתי במי אני תומך ועוד יותר מזה ידעתי נגד מי ונגד מה אני מבקש שנבחרי יגנו עלי. תמיד אהבתי להאזין לקולותיהם של יריבי הפוליטיים ולנסות בעזרתם לקטרג על דעתי ולערערה. אבל מכיוון שעולם הדעות וההתלבטויות הוחרב וננטש אצלנו, מתמקד כל השיח הציבורי בשאלת הרע במיעוטו עם נטייה להתקדם אל הגרוע במרעו. אף פעם לא שמעתי כל כך הרבה אנשים אומרים זה לזה שצריך להצביע ושזו חובתנו האזרחית וזכותנו החופשית וזו מהות הדמוקרטיה ושאי הצבעה פירושה לחזק את הגורמים שכה ייאשו ודרדרו אותנו. בכל השיחות הללו איש לא מציע למי להצביע ולא בשביל מה. הם מתייחסים להצבעה כאל תרופה שניתנת לחולה חשוך מרפא לשם הארכת חיים. הם מעלים את החובה האזרחית הזו מנבכי הזיכרון וההרגל. הם חשים, ואני מבין לליבם, שגם כאשר לא נותר מאום מהאידיאולוגיות ראוי לשמר את האינסטרומנטים, כי עוד יגיעו הימים שבהם נדע למה אנחנו מקווים בעמדנו מאחורי הפרגוד.

 

 

 

ייתכן שצודקים אלה שאומרים שגם על חורבות הדמוקרטיה צריך ללכת אל הקלפי: אולי בדרך יימצאו ניצולים? אולי נגלה שרידי וסימני מחשבה? כדי לדעת אם אפשר עוד בכלל לבער את הרע מקרבנו, צריך ראשית לכול לבאר את הרע לשאול באומץ איך הגענו למקום הנורא הזה.

 

 

מדוע אני מוצא שדווקא אחד הרגעים הדמוקרטיים ביותר בתולדותינו הוא גם הרגע שבו כל המפעל המורכב שנבנה כאן החל להתמוטט?

 

 

כדי להבין צריך ללכת אחורה (למרות שאנחנו יודעים ללכת אחורה גם בלי להבין). אני מציע לא ללכת רחוק מדי, כי אין לנו זמן לעשות את הניתוח הרחב והמקיף. מתי נפתחה הרעה? במהפך הפוליטי של שנת 77. ומי האיש שכיוון אותנו לתהום בדרך שמאז לא סטינו ממנה? מנחם בגין – גדול המחריבים בדורנו. יהיו קוראים שוודאי לא יאמינו שאינני מדבר על עצם חילופי השלטון. השמאל הרוויח בגדול את סילוקו מההובלה. השמאל הסתאב והושחת ואיבד כל זכות להנהיג. חילופי שלטון הם תופעה דמוקרטית חשובה ונחוצה ביותר. גם את העובדה שהימין עלה לשלטון בישראל צריך כל דמוקרט נאור לקבל, אם גם בצער ובדאגה מובנים, כתמורה לגיטימית. מדוע אם כך אני מוצא שרגע המהפך הוא גם הרגע שבו כל המפעל המורכב, המרשים ורב הקלקולים שנבנה כאן החל להתמוטט? מדוע אני משוכנע שדווקא אחד הרגעים הדמוקרטיים ביותר בתולדותינו הוא גם ההתחלה של תהליך איבוד עצמנו לדעת? מדוע אני חושב שמחדליו של בגין גדולים לאין שיעור אפילו ממחדלי ממשלת גולדה ביום הכיפורים?

 

 

אמור מעתה, קואליציה פירושה שאני אסכים לחוסר הצדק שלך ואתה תגונן על העוולות שלי – ברית בין המחדלים

 

 

תנו לי לנסות להסביר. כאשר עלה לשלטון האיש שדיבר על דמוקרטיה בשפת דיקטטורים מובהקת, הוא היה צריך לחשוב ולהחליט איך לשמר את הישגו–משמע איך להישאר בשלטון. זו בדרך כלל הנקודה שבה המנהיגים נהפכים לאויבי העם. מנחם בגין, האיש שהיו לו גם מאניות, אבל לנו הוא שמר רק את הדיפרסיה, היה מבין גדול מאוד בכל יתרונות המשטר הקואליציוני לשימור השלטון. אם בימי שלטון מפא"י והמערך הייתה אידיאולוגיה מסוימת שהקואליציה התבקשה לתמוך בה תוך פשרות ומגבלות נתונים ומקובלים, בגין הבין שהוא עלה לשלטון למרות שלימין לא היה רוב בעם, אפילו לא קרוב לזה. מה שעמד לרשותו היה חברה ממורמרת ומתוסכלת, שקצה בשלטון הקיים מחד גיסא ובאפליה המתמשכת מאידך. בגין הבין, שבאין מרמור וקיטוב ובאין אפליה עדתית ותחושת קיפוח, הוא יאבד את הסולם שעליו טיפס לשלטון. אמור מעתה, קואליציה פירושה שאני אסכים לחוסר הצדק שלך ואתה תגונן על העוולות שלי – ברית בין המחדלים. ברגע שתומכים זה ברצונות הסוטים של זה, אפשר לשלוט לנצח. בתחום העדתי השלטון של השמאל ברא את הסוס ומנחם בגין רכב עליו אל האופק. כך הומצא הטיט הקואליציוני – בור של עבריינים שלא מאבד אף טיפה. אין כאן מקום לאנינות – הקואליציה זקוקה לכל קול ולכן היא מוכנה להתפלל עם העבריינים ועם הגזענים ועם מפרי החוק. מי שחבר את כל האלמנטים הללו, לשון המאזניים האולטימטיבית, היה מפלגה דתית חדשה שתאחד חרדיות תאבת קברי צדיקים עם מחאות על קיפוח המושמעות בד בבד עם פעילות להנצחת המצוקה והעוני.

 

 

ז'בוטינסקי היה אולי מכריז שיש בריתות שלא כורתים. תלמידו היה בררן פחות. ממשיכיו אינם בררנים כלל

 

 

בגין ויורשיו היו סנדקיה ומטפחיה של ש"ס. שיטתו הקואליציונית היא שהמציאה אותה. ביחד עם הימין הקיצוני והגזעני נקבעו היעדים האידיאולוגיים: תעוב עמוק לאינטלקטואלים, בוז עמוק לתרבות, ותמיכה גדולה בפולקלור. יצירת תלות מוחלטת בשלטון באמצעות עוני ופערים חברתיים ומעמדיים, ושימוש ציני ומתוחכם בכל סוגי ההפחדה ליצירת דבק קואליציוני מושלם. אין עוד אדם שעשה שימוש כה מניפולטיבי בשואה כמו מנחם בגין. הימין שיצר לא היה ממשיך דרכו של זאב ז'בוטינסקי. היה זה ימין חדש המאחד חסידי ארץ ישראל השלמה עם עובדי קברים קדושים, קפיטליסטים אדוקים עם גזענים, פורעי חוק וגובי תג מחיר. אם היה הליכוד, מפלגת המרכז של הימין, מוותר על שותפיו היה  מסכן את שלטונו, שהרי בדיון הציבורי ייתכנו תנודות לכאן ולכאן. אבל כל עוד נשמרת הברית עם השותפים הטבעיים, שלטונו של הימין מובטח. מי שקובע מי ישלוט בארץ הם השוליים המעניקים לימין "המרכזי" רוב. ז'בוטינסקי היה אולי מכריז שיש בריתות שלא כורתים. תלמידו היה בררן פחות. ממשיכיו אינם בררנים כלל. הדמוקרטיה הבגינית שומרת על חזות הדמוקרטיה תוך ריקונה מתוכן. הוויתור הזה, גם כאשר הוא משמיע זמירות דמוקרטיות, מוביל לקץ הדמוקרטיה.

 

 

"בשוליים שוכן הכוח ההורס והמכלה של לשון מאוזניים שאינה מעוניינת באחריות, אלא רק בכופתאות שהברית עם השליט מקנה"

 

 

מה אתה נטפל לשוליים? אתם שואלים. אני יודע שלא בשוליים שוררת החזירות ולא שם מיודדים כל כך ההון והשלטון. אני יודע שלא בשוליים פורחת כלכלת השוק החופשי שמצליחה באיזה מהלך צנטריפוגלי להדביק אליה את המוני העניים. אני יודע שלא השוליים הם בוני ההתנחלויות ולא הם המקור לשיח פופוליסטי רווי גזענות ושנאה. אבל אני גם יודע שבשוליים שוכן הכוח ההורס והמכלה של לשון מאוזניים שאינה מעוניינת באחריות, אלא רק בכופתאות שהברית עם השליט מקנה. כאשר השוליים רחבים כל כך ואדישים כל כך לכל מה שחשוב לרובנו, השלטון בוטח בעצמו ובהישרדותו, ומזלזל עוד יותר באזרחים. הוויכוח המרכזי שלי אינו עם ש"ס ועם ישראל ביתנו, אלא עם הליכוד, אבל כל עוד זה נהנה מתמיכתם האוטומטית וכל עוד לא אכפת לו לשלם את מחירה, אני לא מצליח להגיע לוויכוח. הדמוקרטיה הישראלית תמות עוד לפני שיוכרע "כן שטחים" או "לא שטחים".

תגובות
4
הוסף תגובה
4 תגובות
  • 1 אחרי רבים להטות
    אבל לא אחרי רבים לרעות.

    מסתבר שאזרח מצביע והגון צריך לברר בין הסקרים מי תהיה המפלגה בעלת הייצוג המרבי ולהצביע בעדה. אפשר גם לנסות להנהיג משטר דו-מפלגתי.
    הגב לתגובה
  • 2 שיעור בדמוקרטיה בולשביקית
    למה באמת הליכוד מצא את עצמו בקואליציה 'טבעית' עם שס והימין הקיצוני...
    כל מי שקורא את הרשימה נוטפת השנאה הזו יכול להבין מיד למה - בגלל אנשים כמו גרבוז.

    והאמת היא שהגרבוזים הרבה יותר מפחידים ומסוכנים מכל ימין קיצוני או שסניק עובד אלילים שאני מכיר. אין תחרות לכוחנות, לצדקנות, ולתחושת הנעלות שלהם. וברור גם לגמרי שבכל מקום שבו לגרבוזים יהיה את הכוח, יונהג מיד משטר עריצי של אחדות מחשבה, של קונפורמיות פוליטית ותרבותית וכמובן של טיהור יריבים (אמיתיים או מדומיינים). אחרי הכל מדובר באנשים בעלי 'רצונות סוטים' (!).
    הגב לתגובה
  • 3 האמנם?
    המאמר משדר ייאוש וחוסר תקווה קיצוניים. לא הייתי ממהרת להספיד את הדמוקרטיה ולא הייתי מקלה ראש בכוחם של השוליים. כל מנהיג באשר הוא הינו דמות שנויה במחלוקת. שהרי רובם מעורבים במלחמות ובהחלטות מאוד לא פופולאריות. גם על בן גוריון נמתחה ביקורת לא מעטה אשר הובילה אותו לבסוף אל המדבר הפוליטי למרות שכולנו חבים לו רבות.המאמר שלך מוביל למסקנה שהכל אבוד.
    אינני שותפה לדעתך! יש וצריך לפעול ולעשות ולשאוף לשנות וזה תלוי רק בנו.שהרי כולנו משלמים את המחירים העניים והעשירים המשכילים והבורים הצעירים והזקנים המוחצנים והשקטים.
    איך אמר אובמה בשעתו? YES WE CAN !

    הגב לתגובה
  • 4 שנאה ובורות
    מר גרבוז היקר שלום

    להלן המרכיבים החסרים בניתוח:
    1.מרכיב מוסדי
    2.מרכיב של מאבק תרבותי-תרבות הגמונית מול תרבות נגד
    3.מערכת פוליטית שספגה 44 שנות שלטיה טוטלית של מפלגה יחידה ומכאן של אליטה כלכלית-תרבותית-צבאית-פוליטיתחד גונית
    4.אי הבנה של דמוקרטיה כמערכת הסכמית
    5.חוסר בביקורת עצמית על כך שגם השמאל ישראלי מערוב ימיו שאף ליצור קואליציות עם מרכיבים רבים ככל הניתן
    6.היכן הקישור לכך שאולי ההרס החל מלכתחילה עם גישת הדו-נס שהולידה את מחתרת הקיבוצים שרצה להפיל את השלטון או על ידי עלילות דם[דיר-יאסין,ארלוזרוב ועוד] או על ידי הדרה מכל עמדת השפעה.
    7ביקורת עצמית שלך על היותך חלק מדור ומעמד שמנע יצירתה של תצרבות נגדית, דיכוי כל מחשבה לאומית-אתנית בטענה מרקסיסטית של 'גזענות' יצרו נכות שאנחנו סובלים ממנה עד היום
    8.אי יכולתך לנתח מצב לאשורו ללא כפייה נורמות אישיות

    אני יכול להמשיך עד מחר
    הגב לתגובה
הוסף תגובה