עוד במדור מבחוץ
קרעים ברשת החברתית :

מניית פייסבוק, אומרים המומחים, היא "סכין נופלת": מי שמנסה לתפוס אותה חותך את האצבעות

היכן הייתי
twitter-icon

אלילת הנוער

| גיל מיכאלי - פריז | 15.04.12 , מבחוץ
15
אתה כאן // ראשי >> קומ.אקטואליה >> מבחוץ >> אלילת הנוער

26% מן הצרפתים ילידי 1988 -1994 הצהירו שבכוונתם להצביע עבור מרין לה-פן, מועמדת הימין הפופוליסטי בבחירות לנשיאות צרפת. פרנסואה הולנד, מועמד המפלגה הסוציאליסטית אמנם נושף בעורפה של נשיאת החזית הלאומית עם 25% תמיכה של המתכוונים להצביע בשכבת גילאים זו, אך המגמה ארוכת הטווח אינה מותיר מקום לספק. מאז הסקר האחרון שנערך בדצמבר 2011 הכפילה מרין לה-פן את כוחה בעוד שפרנסואה הולנד איבד למעלה משליש מתומכיו שעדיין לא מלאו להם 25 שנה. 39% אחוזי התמיכה של תחילת החורף דאשתקד נמסים במהירות.

 

כמיטב המסורת המקומית, נתונים מסוג זה נופלים בצרפת תמיד "כרעם ביום בהיר" ומניבים כותרות וכתבות מזדעזעות מלוות בהכאה על חטא–על חזותיהם של אחרים כמובן. שתי התופעות – נסיקתה של לה פן והתרסקותו של הולנד – קשורות ונובעות, ככל הנראה, מרצון להצביע נגד "המערכת" או לכל הפחות לדווח לסוקרים על רצון כזה. זו הסיבה לכך שלצד מרין לה פן מצביע הסקר על עוד זינוק מטאורי. מועמד חזית השמאל, ז'ן-לוק מלנשון, שנהנה בדצמבר 2011 מתמיכתם של 5% מן הצעירים בלבד שילש את כוחו; במרס 2012 הצהירו 16% מן הנשאלים על כוונתם להצביע עבורו. הכריזמה של מלנשון והשתלטותו על אוצר הדימויים המהפכני של השמאל הצרפתי – ים הדגלים האדומים בעצרת בכיכר הבסטיליה הוא דוגמא לכך – הן ללא ספק גורם חשוב בפופולריות הגוברת שלו ולא רק בקרב הנוער, אך אין זו הסיבה היחידה.

 

הפופוליזם השמאלי של מלנשון קורץ לרבים משום שהם מעוניינים בראש ובראשונה, אם לא לשרוף את המועדון לפחות להפוך שולחן. תחושת המיאוס כלפי "השיטה" וההיצע הפוליטי שלה חריפה במיוחד בקרב הצעירים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם המבוגרים ונתקלים באפקט המשולב של אבטלה קשה ופיחות בערך התארים האוניברסיטאיים שלהם. איך מבטאים את המיאוס הזה? זה תלוי ברקע הכלכלי חברתי ובמקום המגורים.

 

 

לפני צעירים המעוניינים לנצל את הבחירות להוקעת "השיטה" עומדות כמה אפשרויות. הם יכולים להטיל פתק הנתפס על ידי דעת הקהל והתקשורת כ"קיצוני", להטיל פתק לבן, או להימנע. באופן גס, ניתן לומר שפתק לשמאל הקיצוני – בעיקר למלנשון— ובמידה מסוימת פתק לבן, טיפוסיים לצעירים עירוניים, משכילים, בע לי מודעות פוליטית, בנים להורים הדומים להם תרבותית וכלכלית. מדובר בבני 18 – 24 שרובם סטודנטים. הסקרים שנערכו בקרב האוכלוסייה הזאת מעידים על תמיכה מאסיבית במועמדי השמאל הן בסיבוב הראשון (49.5% לעומת 43% בקרב האוכלוסיה הכללית) והן בסיבוב השני. את האחראים להכפלת כוחה של מועמדת החזית הלאומית יש לחפש במקום אחר – סוציולוגית וגיאוגרפית.

 


כ- 30% מן הצעירים הצרפתים חיים הרחק מן הערים הגדולות—פריז, ליל, בורדו, מרסיי ואחרות. בערי השדה הם נידונים לאבטלה או לקריירה מקצועית מקוטעת בשכר נמוך. בעיניים כלות הם רואים כיצד קבוצה קטנה הרבה יותר, צאצאי המהגרים החיים בפרברי הערים הגדולות והמהווים רק 9% מקבוצת הגיל שלהם, מושכת אליה את כל תשומת הלב והאמפתיה וזוכה בכל מה שרגשי אשמה יכולים לתת: אפליה מתקנת, מלגות, תוכניות שיקום שכונות, בינוי פינוי וכן הלאה.

 

מעל לכל זוכים בני המהגרים מן הפרברים למעמד הנחשק של קורבן, קורבן שהחברה אשמה בכל קשייו ותלאותיו. היחס לצעירים הנוצרים-לבנים בערי השדה אוהד הרבה פחות. שלא כעמיתיהם מאפריקה ומן המגרב, הם מוצגים כנגועים בדעות קדומות, בגזענות ובאלימות שאינה זוכה להבנה. מערכת הבחירות היא עבור "הלבנים העניים" – צעירים ומבוגרים – הזדמנות להשמיע את קולם, בסקרים ובקלפי. ההצבעה עבור מרין לה פן איננה משקפת גזענות או נוסטלגיה לרייך השלישי, זוהי מחאתו של רוב החש מאויים, ביטוי לזעמם ותסכולם של צרפתים שנשללה מהם אפילו חצי​ הנחמה של הקורבן.

תגובות
1
הוסף תגובה
1 תגובות
  • 1 הסבר מעניין
    אם אני מבין נכון, בניגוד למחשבה על הרצון להפוך את המהגרים לקורבן, מצביעי הימין הקיצוני רוצים להחזיר את עצמם לעמדת הקורבן...
    הגב לתגובה
הוסף תגובה