עוד במדור מבפנים
להיות טרנסג'נדר בישראל :

לא קל להיות טרנסג'נדר. בישראל חושבים שצריך להערים עוד קשיים

היכן הייתי
twitter-icon

חילונות זה לא ריקנות

| אביעד קליינברג | 29.12.13 , מבפנים
78
אתה כאן // ראשי >> קומ.אקטואליה >> מבפנים >> חילונות זה לא ריקנות

הגיע הזמן לנפץ את המיתוס שחילוניות זה רדידות ושטחיות, ודתיות זה עומק וערכים

 

 

במערכת החינוך הישראלית לא מלמדים פילוסופיה. לכאורה מדובר בהחלטה נטולת צבע. ההחלטה ללמד פילוסופיה או להימנע מלימודה אינה פוליטית. היא אינה מעוררת תגובות נסערות כמו ההחלטה להרחיב את לימודי היהדות או הניסיון (שכשל) להכניס את שירת מחמוד דרוויש לחומר הלימודים. השמאל לא בעד והימין לא נגד. אף פעם לא לימדו וממשיכים לא ללמד. לא לימדו לפני היות "הכיבוש" ולא מלמדים עכשיו. אבל ההחלטה לחסוך מילדינו החמודים את המקצוע הזה אינה חסרת משמעות. הילד הישראלי אינו נחשף לאחד מן המבנים המפוארים ביותר של תרבות המערב: החשיבה השיטתית, הרציונאלית על עקרונות, הבחינה המדוקדקת של מבנים לוגיים ושל כשלים לוגיים. החשיבה הפילוסופית, בצורתה המערבית, היא ללא ספק אחד מן המנגנונים החשובים ביותר לבחינת המציאות בכלים תבוניים. במידה רבה אי אפשר להבין את עליית המערב ללא אימוץ הפילוסופיה—בתחילה היוונית ולאחר מכן "החדשה"–באירופה. המהלך ההיסטורי הזה לא נותר משחק אינטלקטואלי. היו לו השלכות מעשיות מאד. עד המאה ה12 הייתה התרבות המוסלמית הכוח המוביל בחשיבה הפילוסופית. באותה מאה המערב "גילה" אותה ואימץ אותה בשתי ידיו. כתבי הפילוסופים היווניים תורגמו מערבית (שפת הפילוסופיה עד אז) וגם כתבי פרשניה הערבים החשובים. המערב הפך אותה לאבן הפינה בתפיסת עולמו. אפילו התיאולוגיה הנוצרית, גוף ידע עמיד-לכאורה בפני חשיבה רציונאלית המבוסס על האמונה ולא על התבונה, תורגמה למונחים אריסטוטליים. במערב הוקמו מוסדות ידע (האוניברסיטאות) שבהם למדו בעיקר וקודם כל פילוסופיה. באותו רגע היסטורי ממש הפנה העולם המוסלמי עורף לחשיבה הרציונאלית "היוונית" והעניק את הבכורה לחשיבה "ההלכתית". החשיבה הרציונאלית הוגדרה כאויבת האמונה. מאותו הרגע החלה "עליית" המערב.

 

 

 

הפילוסופיה לא מסבירה הכול. המערב הצליח מסיבות רבות והמזרח שקע מסיבות רבות. הפילוסופיה אינה ערובה לסובלנות: אדרבה, התוצאה המידית של אימוץ הרציונליזם במערב הייתה הפיכתו, לפחות בשלב הראשון, לפחות סובלני. בשם התבונה הוקעו אלה שאינם חושבים "כמונו" כנטולי תבונה ועל כן כלא-אנושיים במלוא מובן המילה. הפילוסופיה גם לא הבטיחה הצלחות צבאיות. העות'מנים הצליחו להקים אימפריה רבת עוצמה שלא עודדה ולא תגמלה חשיבה פילוסופית. אבל בחשבון הארוך, בחשבון התרבותי, החשיבה הרציונאלית בגרסתה המערבית הולידה את החשיבה המדעית, את המהפכה הטכנולוגית ואת תפיסת השוויון המערבית. התבונה אינה תלוית מוצא, צבע וגזע. התבונה היא אחת, וכמו הצדק היא עיוורת. הפיכת הדת לעניין פרטי היא אחד מתוצריה של החשיבה הרציונליסטית. לכל אחד הזכות להאמין בכל מה שיעלה על דעתו, אבל על אמונה, כמו על טעם וריח, אפשר להתווכח רק במונחים לא רציונליים (אוהב-לא אוהב, מאמין לא-מאמין). ברשות הרבים שוררים כלליו של הדיון שבו המדד היחיד הוא היכולת להציג טיעון "תבוני"—כלומר כזה שכל בני האדם, ללא הבדל גזע דת ומין, יכולים להבין ולקבל.

 

 

 

הפילוסופיה המערבית הצמיחה גם ספקות-עצמיים. במחצית השנייה של המאה העשרים, כתגובה על התפרצות האלימות האיומה של המאה עקובת הדם הזאת, צצה תנועה שלמה שבקשה להטיל ספק בטענותיה של התבונה. מה שהוצג במערב כתבונה כך טענו ההוגים הביקורתיים, אינו האמת "האובייקטיבית", אלא כלי שרת בידי אליטה פוליטית מסוימת לקדם את האינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלה. "הנאורות", אותה תנועה שהופיעה במאה ה18 ובקשה להפוך את הכול ל"תבוני", לא הייתה חפה מהטיות מעמדיות, גזעיות ומגדריות. אנשי המערב הציגו תרבויות אחרות כלא-תבוניות, ובשם התבונה (שלהם) העניקו לעצמם אפוטרופסות פוליטית עליהן, אפוטרופסות שהתחזתה לפעולה אבהית למען "הילידים-הילדים". אבל חמורה ככל שתהיה הביקורת על הרציונליזם המערבי, צודקת ככל שתהיה הביקורת על הפשעים שנעשו בשמה (ולא מעט פשעים אכן נעשו בשמה), הביקורת נעשתה בכליה של החשיבה הפילוסופית: היא הציגה סתירות בטיעון, הצביעה על צביעות ופירכות, בחנה את המעשה לאור ההלכה. אפילו כאשר הוקיעה את היחס המערבי לשיטות אחרות, מעולם לא ביקשה לאמץ אותן. לו אימצה אותן, הייתה שומטת את הקרקע מתחת לרגליה, שהרי השיטות שאותן קראה "לכבד" אינן מכבדות את האחר ואת זכויותיו "הטבעיות", ואינן מוכנות להכיר בקיומה של מערכת טיעונים ניטראלית, שבה הטיעון חשוב מן הטוען ואין כל משקל ל"דעת תורה". הביקורת על פילוסופיית התבונה המערבית, במילים אחרות, נעשתה במונחיה של הפילוסופיה הזאת.

 

 

 

בחזרה למערכת החינוך הישראלית. התלמיד הישראלי אינו נחשף למסורת החשיבה הפילוסופית המערבית. זה לא אומר שהלימוד בישראל אינו תבוני. אפשר ללמוד בצורה ביקורתית כל דבר: ספרות ומקרא, היסטוריה וחברה. אבל ברוב המקרים החשיבה הביקורתית היא מעין ספח להעברת ידע. לומדים "חומר". אם המורים רוצים ואם נשאר זמן, שואלים עליו את השאלות "הגדולות." אם אין זמן, מסתפקים בשינון. ומכל מקום, השאלות הללו, גם כאשר הן נשאלות, אינן מתגבשות לכלל מערכת מסודרת של חשיבה על חשיבה. הן מעלות בעיות קונקרטיות ומציעות להן פתרונות קונקרטיים, מבלי ללמד חשיבה שיטתית. חשובה לא פחות היא העובדה שהיעדר הפילוסופיה מתכנית הלימודים מצמיחה פרובינציאליות. ההגות היחידה שהתלמידים נחשפים אליה היא הגות יהודית—כלומר הגות הצבועה בצבעיה העזים של הדת ואשר נועדה לשרת אותה. בעיני מי שמעולם לא קרא בצורה מסודרת את אפלטון ואת אריסטו, את דקרט ואת שפינוזה, את קאנט ואת סארטר, ההגות האנושית מתמצה בתלמוד, בכתבי ריה"ל, רמב"ם וראי"ה קוק. הגויים הם רודפי יהודים, ספק עובדי אלילים, ספק עבדים לשנאה לא-רציונאלית, המקיפים את התבונה היהודית בחומה בצורה של דעות קדומות. מה הפלא שהתלמיד הישראלי חי בעולם שבו ניצבת מצד אחד רוחניות יהודית עמוקה ומן האחר ריקנות. המערב, החילוניות המערבית, אינו מזוהה מבחינתם עם רוחניות אלטרנטיבית ועם תבוניות עמוקה, אלא עם נהנתנות שטחית. אנחנו, היהודים (הדתיים) הרוח והם החומר. אנחנו העומק והם הרדידות. מי שמחפש רוחניות ועומק "מתחזק".

 

 

 

לפעמים מציעים למי שנחרד מן הרדוקציה של רוחניות לרוחניות יהודית-דתית להפנות את התלמידים להגות יהודית "חילונית", בשם האיזון. אבל זוהי תחרות לא הוגנת. כבודם של ז'בוטינסקי ובן גוריון, עמוס עוז וא. ב. יהושע, אפילו הרצל, במקומו מונח, אבל הם בסיכומו של דבר פובליציסטים (לעתים מבריקים, לעתים פחות). ההשראה לתפיסת העולם החילונית לא באה מתוך היהדות. היא באה מגדולי ההוגים הלא-יהודים (או היהודים שהפנו עורף לחשיבה הדתית ונעשו חלק מן ההגות ה״כללית״). האנשים הללו הציעו לא רק שיטתיות וסדר, אלא גם רוחניות: דיון מעמיק במבנה העולם, בתורת ההכרה, בשאלות מוסר, בתפיסת האני, בדרך שבה רעיונות נעשים לחובות ולזכויות, באוניברסליזם ובהומניזם. להתעלמות מהם יש מחיר.

 

 

 

אני מודע לקשיים. מטחנת הידע הבית-ספרית יכולה להתפיל גם את החומרים העשירים ביותר. אין עומק ששיטת לימוד חסרת דמיון ומכאנית אינה יכולה לרדד. ואף על פי כן צריך לנסות. צריך להילחם ברדידות ובפרובינציאליות, בצרות האופקים ובנרקיסיזם האתני המאפיינים כל כך את תוצריה של מערכת החינוך הישראלית. במערכת החינוך שלנו ראוי ללמד את גדולי ההוגים, ראוי ללמד לוגיקה בסיסית, ראוי ללמד חשיבה ביקורתית מהראש ולא מהבטן. צריך ללמד פילוסופיה בבתי הספר, בכל בתי הספר. אל תיכנעו למהלך ריקון תפיסת העולם שלכם בשם הזהות היהודית (הדתית). תבעו ממנהלי בתי הספר של ילדיכם לתת יצוג לרעיונות שאתם מאמינים בהם.

 

 

תגובות
63
הוסף תגובה
63 תגובות
  • 1 אמת
    חילונים מדרדרים לדת מסיבות רבות, אחת מהן היא אכן התפיסה השגויה לפיה חילונים הם העגלה הריקה ואילו הדתיים שומרים מסורת של אלפי שנים. הסיבה המרכזית שאנשי הכת החרדית שולטים במדינה הציונית החילונית, היא נטרול פוליטי לכל קבוצה החושבת אחרת. החרדים הוקמו כתשובה לתנועת ההשכלה. לפני 400 שנים לא היו חרדים. לא היו חצרות רבנים ואדמו"רים, לא היו כיפות סרוגות ולא כיפות בכלל. כל אלו המצאות שנועדו לבדל קבוצה אחת מרעותה לצרכים פוליטיים וקבוצות כוח.
    הגב לתגובה
  • 2 מקומה של הפילוסופיה בתכנית הלימודים
    דברים נכוחים וראויים נכתבו מעליי, אולם בסופו של דבר כל עולם הידע העשיר הזה יצטרך להצטמצם לכדי שעות לימוד שבועיות. וכך יהיה צורך לשאול האם זה צריך להיות שיעור בפני עצמו או "ספח" הכרחי במקצועות השונים (ודאי ההומניסטיים, אבל אולי גם בריאליים).
    איני בטוח, אבל ענייני לוגיקה מתיישבים טוב עם מתמטיקה. אולי שיעורי המתמטיקה יכולים לספק כלים מארגז הכלים הלוגי (וכותב את זה מישהו שלא נהנה יתר על המידה בשיעורי מתמטיקה ולא פעם ייחל לביטולו כמקצוע חובה).
    כמו כן, איני בטוח עד כמה חשוף תלמיד החינוך הממלכתי לפילוסופיה היהודית. ובהנחה שכן, כלום מבט השוואתי בין ההגות היהודית ללא-יהודית לא יכול להיות מספק? (כי כביכול נקודת המוצא תהיה מה בני עמי יצרו לעומת סביבתם...כן, אני מודע שזה נשמע אתנוצנטרי לחלוטין).
    ודבר אחרון, הייתי שמח לו תהיה הרחבה על ההבדל שבין כתיבת הפילוסוף לבין המסאי/הפובליציסט.
    הגב לתגובה
    המתמטיקה
    לא יכולה להחליף את לימודי הלוגיקה. מה שחשוב בעיקר הוא לדעת איך בונים טיעון ואילו כשלים יש בטיעונים. בשביל זה צריך מילים ורעיונות. הפובליציסט מקצר וטיעוניו עפי"ר אינם שיטתיים וסדורים כטיעונים פילוסופיים. ברור שתלוי מי הכותב. ההבדל בין שני הז'אנרים אינו הבדל שבמהות.
    • 2.1 המתמטיקה כ"תחליף" לפילוסופיה - לא רעיון בעלמא
      מורתי האהובה למתמטיקה מחטיבת הביניים נהגה לומר שפעם למדו בבתי הספר לוגיקה, ואילו היום הדבר הקרוב ביותר הוא הגיאומטריה.

      בל נשכח שלפחות ברמה האישית, היתה הרבה חפיפה בין מתמטיקאים לפילוסופים: דקארט, ראסל, פסקל, ועוד.
      הגב לתגובה
      • 2.1.1 לוגיקה ומתמטיקה
        ההוכחה הטובה ביותר לרידוד המתמטיקה היא בכך שמצליחים ללמד "אותה" ללא לוגיקה. כאשר נוסחאות חשובות יותר מדרכי הוכחתן, המתמטיקה יורדת לטמיון. היוונים המציאו למעשה את רעיון ההוכחה (תאלס, הפיתגוראים, המקורות של אויקליד) ולכן הם הגיעו גם לרעיון הלוגיקה.
        ראסל טען על המתמטיקה שהיא החלק הבוגר של הלוגיקה ושלא ניתן להבחין ביניהן.
        בימי הביניים ניסו לגייס את הלוגיקה למען הביסוס של תוכני הדת (לזה קראו "תיאולוגיה"). זה היה בימים שהיהודים, המוסלמים והנוצרים שיתפו פעולה במישור האינטלקטואלי (ממי למדו הנוצרים את רעיון מוסד הלימודים הגבוה? מי תרם לתרגום הטקסטים היווניים מערבית ללטינית?).
        כנראה שאנו מבצעים גלגול חדש של ימי הביניים המוקדמים והגיע הזמן לעבור מלימוד הכתיבה (הרנסנס הראשון) לרנסנס השני...
        הגב לתגובה
  • 3 לימודי פילוסופיה
    מסכימה איתך מאוד. ההורראה בבתי הספר יותר ויותר יודוצנטרית. אבל לא בטוח שבהרבה מקומות מלמדים גם פילוספיה יהודית. כשלמדתי בתיכון במגמה מסוימת למדו לפחות קצת מן הדברים האלה. היה לנו שיעור שנקרא רעיון מדיני-למדנו לפחות פילוסופיה מדינית, לא אתיקה, אבל לפחות משהו. כך התוודעתי לאפלטון, אריסטו, מקיאבלי, הובס, לוק ואחרים. זו הייתה טעימה, אבל היא תרמה לי רבות.
    הגב לתגובה
    הגות יהודית
    גם היא אינה נלמדת בצורה שיטתית כמובן. היא מופיעה בצורה כזאת או אחרת ב"העשרות" ההולכות ומתרבות.
  • 4 מה הקשר העקרוני שאתה טוען כאן לגביו, בין חילון לפילוסופיה? הלא רוב מניינה ובניינה
    של הפילוסופיה היה דתי בנטייתו, מאפלטון ועד קאנט, וגם הרבה אחרי כן.
    הגב לתגובה
    דתי?
    יש הבדל בין הדתיות האפלטונית, הקרטזיאנית והקאנטיאנית לבין הדתיות ההלכתית ואפילו לבין הדתיות של הוגים כאוגוסטינוס, תומאס אקווינאס ובונבנטורה. הראשונים אינם משרתים מערכת דוגמטית על אף שהם מאמינים בכוח עליון מסוג כזה או אחר. האחרונים רואים את הפילוסופיה כסדרה של הצדקות להתגלות, הצדקות הכפופות להתערבותם של אנשי דת מכוח סמכותם ולא מכוח טיעוניהם.
  • 5 בהמשך לבלוג שלך
    כתבתי על כך בבלוג שלי.
    בטוח שיעניין אותך:
    http://educationalthink.blogspot.co.il/2013/12/blog-post_29.html#links
    יוסי
    הגב לתגובה
    מאמר נאה
    הצרה היא ששמות לא באמת פותרים בעיות.
  • 6 מה אי אפשר
    אי אפשר להגיד שכתם על דף זו אומנות, שרותים זה פיסול, דרידה זה פילוסופיה, מרקס זה פילוסופיה פוליטית, ופוסט-מודרניזם זו תרבות, ואז לדבר על העגלה הלא ריקה.
    העגלה לא הייתה ריקה, אבל התרוקנה. קודם צריך למלא את העגלה, ואז אפשר להתקדם לאנשהו.
    הגב לתגובה
    ?
    נכסי צאן הברזל לא נעלמים כי האופנה השתנתה. ומה יש בעגלה המלאה--הוויות אביי ורבא?
  • 7 ולא פחות חשוב: ללמוד את ההסטוריה של החילון
    לדתות יש מקום עצום בתולדות התרבות, וחשוב ללמוד אותן, אבל מנקודת מבט ביקורתית. ההסטוריה של החילון כוללת את כל התהליכים האינטלקטואליים, המדעיים והתרבותיים שהביאו את המערב מתרבות שכרוכה בדת באופן בלתי ניתן לניתוק, לתרבות המודרנית, לחשיבה המדעית הביקורתית, לערכי ההומניזם של ההשכלה, לרציונליזם ולמרד כלפי התיאולוגיה. שינויים אלו באים לידי ביטוי כמעט בכל תחומי התרבות וההגות, באמנות ובספרות, בפילוסופיה ובפוליטיקה וכמובן במדע. רק כך יגיעו התלמידים לחייהם הבוגרים כשהם מצויידים כנגד שטיפות המוח האינפנטיליות של מטיפי הדת, שעדיין חיים כמה מאות שנים לאחור.
    הגב לתגובה
    אכן
    אכן
  • 8 פעולה מעשית
    שלום

    באמת חשוב מאד.

    אם אתה מתכוון להפוך את ה"קול הקורא" הזה למשהו מעשי אני אתך.

    מציע לחשוב גם על קורסי חובה באוניברסיטה - כמו שבבר - אילן יש קורס חובה על יהדות - משהו כמו "מבוא לתרבות המערב" כקורס חובה באוניברסיטאות האחרות.
    הגב לתגובה
    נכון
    אבל אי אפשר להפקיר את תלמידי בתי הספר לחסידי "היהדות (הדתית) היא הרוחניות היחידה הראויה לכם; אין לכם מה להציע מלבד תכניות ריאליטי".
  • 9 עזוב... החברה רקובה מידי
    כשהתחילו ללמד מנהל עסקים בתיכונים מה קרה? כל מה שקרה זה שהמשפט "האסטרטגיה שלי..." נעשה שגור בכל דיווח עצמי מתוך תכניות תחרויות הריאליטי. כל מי שחושב על צעד אחד קדימה - יש לו אסטרטגיה.

    תלמד אותם פילוסופיה ותשמע "הפילוסופיה שלי..." בכל פעם שמישהו יצדיק למה הוא דופק את החברים שלו. כל פעם שמשהו ירגיש לא נוח בכסא - תהיה לו פילוסופיה.

    אבל ברור שאתה צודק. אני חושב שהקורס על חשיבה ביקורתית שמקובל בקולג'ים בארה"ב הוא מה שיש להתחיל אתו אצלנו.
    הגב לתגובה
    אין חברה רקובה מידי
    בני הפלוגתא שלנו חושבים שאפשר לשנות ומשנים. לא מספיק ללמוד לוגיקה. צריך לחשוף את הילדים לידע--לעובדה שהוגים לא יהודים יצרו מערכות תבוניות מפוארות, רבות עצמה, שמתוכן צמחה תםפיסת עולם אוניברסליסטית, שוויונית ופתוחה.
  • 10 דוגמא מגרמניה
    אחותי גרה בגרמניה ושם כל תלמיד חייב לגשת למסלול דתי לפי אמונתו,
    לאתאיסטים/חילונים מוצע מסלול של פילוסופיה במקום אחת הדתות.
    אני חושב שזה נכון ויכל להיות מדהים אם הייתה את האפשרות הזאת בארץ.
    הגב לתגובה
    יפה
    צריך להכניס רעש למערכת, לתבוע שינוי, לתבוע ייצוג. לא להפקיר אותה בידי סוחרי היידישקייט וה"אתה בחרתנו".
  • 11 מאמר מצוין
    רק מסתייג מהמשפט לגבי "היהודים שהפנו עורף לחשיבה הדתית ונעשו חלק מן ההגות ה״כללית״". זה נכון לגבי חלקם (שפינוזה למשל) אבל לפעמים הקשרים יותר מורכבים ויש ניסיונות לעשות חיבור בין צורות (למשל לוינס שהוא חלק מההגות הכללית אבל בהחלט לא הפנה עורף ליהדות, או מנדלסון).
    הגב לתגובה
    הפנית עורף
    לסמכות הדתית אין פירושה הפניית עורף לתרבות ולמורשת היהודית.
  • 12 אתה מכיר עובדת הוראה שמסוגלת להתמודד עם טקסט פילוסופי?

    יכולת לחשיבה ברמות גבוהות, להפשטה, יכולת להמודד עם טכסטים
    פילוסופים (לא להגי הגות למיניה אלא פילוסופיה מקצועית)
    אינה מצויה אצל עובדות הוראה ( עקרות בית שעוסקות בעיסוק נוח
    לטיפוח בית וילדים ולא רואות בהוראה או חינוך קריירה ,אלא עיסוק נוח).
    הגב לתגובה
    כמובן
    לא כל אחד צריך לקרוא את ביקורת התבונה הטהורה של קאנט. השאלות הפילוסופיות הן השאלות שכל ילד שואל. ההוגים הגדולים ניתנים לפישוט ויש כיום אינספור גירסאות פשוטת של הגותם--בצורה של קומיקס, של ספרי עלילה, של משחק, של הליכה מן הקל אל הכבד. גם את התלמוד--שהוא ספר חוק בן אלף וחמש מאות שנה--לא קל ללמוד. ובכל זאת לומדים ובתשוקה גדולה.
    • 12.1 האם אתה מכיר כושי חכם שיכול גם לקרוא?

      סליחה, אבל יש המון מורים בארץ שעוסקים במקצוע החינוך כשליחות והם בעלי תארים שניים, מחשבה אנליטית, ואפילו לרוב, כאלה שלמדו פילסופיה. כן.
      הגב לתגובה
      בדיוק
      אין שום סיבה לזלזל במורים ובמורות בישראל.
  • 14 אחד ממקצועות החובה
    אין ספק שצריך לנער את מערכת החינוך. אבל מי יעשה זאת? שר חינוך אשר מקדם לאומיות ולימודי יהדות (חשובים ומעניינים בפני עצמם)?
    בתי ספר דתיים שאריסטו ואפלטון מעניינים אותם כשלג דאשתקד או מוסדות חילוניים (חינוך ממלכתי)אשר מלמדים סייבר ומחשבים כאחוזי תזזית?
    כפי שציינת ניתן ללמד פילוסופיה (או תחומים אחרים במדעי הרוח) באמצעים שובי עיין.אמצעים לא חסרים. חסר רצון מצד המערכת. כשהייתי תלמידת תיכון לא זכיתי אפילו לשיעור אחד על הנצרות! וזאת למה?
    קל לנחש..את התנ"ך לעסנו ולעסנו וכשהופיע בפני הכיתה מורה מיוחד במינו אשר ניתח את ספר אויב ולא ציווה עלינו ללמוד בעל פה אין ספור פסוקים היינו מרותקים ,הוא לימד אותנו לחשוב.
    את לימודי הפילוסופיה יש להכניס כמקצוע חובה מכל הטעמים שציינת במאמרך.

    הגב לתגובה
    אכן
    זה חשוב במיוחד בישראל משום שאצלנו כולם בטוחים שהמוסר, החכמה והערכים הומצאו על ידי גדולי התורה ואילו בעולם עסקו באותו זמן בטבח יהודים ובעבודת אלילים
  • 15 משמעות וזהות
    מאמר מצוין ומרתק. בעיני ללמוד את הנאורות על ערכיה האוניברסלים ומשם לעבור אל התפיסה הקונטינגנטית היסטורית של הפוסט מודרניזם, כשבתווך הארובות המעשנות של תאי הגזים, הוא דבר בעל משמעות עצומה בכל הרבדים של התודעה- רציונליים ורגשיים. אם כבר מדברים על עיצוב (ואין עיצוב בלי "חיפוש") של זהות- הנוער שלנו זקוק לזה יותר מאשר לטיולים לאושוויץ.
    הגב לתגובה
    לא בטוח שהבנתי את המהלך
    אבל תודה
  • 17 משום מה פוסט הפאוסט שלי לא עלה
    אז הנה שוב
    I HAVE, alas! Philosophy,
    Medicine, Jurisprudence too,
    And to my cost Theology,
    With ardent labour, studied through.
    And here I stand, with all my lore,
    Poor fool, no wiser than before.

    וברצינות. זה נושא מאד מחוזי ובדיוק רק סיימתי לכתוב 11 עמודים אתמול , אז אני רוצה להתייחס רק לשולי הדברים.

    לפני כמה שנים לקחתי את אלון בכורי ל"פרקים בתרבות המערב" של הנרי אונגר. במשך הזמן הוא הביא חבר,שהביא חבר, אחר כך הצטרפה גם אביב, אחותו והביאה חברים, ואחרי שחצי מהכפר הירוק הגיע - גם המורים התחילו להגיע . המצב הוא כזה שהיום יש יותר תיכוניסטים בפסטליכט מאשר קטינות באייל גולן.
    והם אשכרה באים מרצונם החופשי לשמוע מרצה שמדבר משונה על הרעיונות שכוננו את את המציאות בעולם שאותו ראו עד אז רק מבעד לקונסולת משחקי המחשב.

    ברור מכאן שאני מסכימה לגמרי שצריך ללמד פילוסופיה בתיכון. אבל.
    אם זה ייעשה באותה הרמה שמלמדים הסטוריה, למשל - אז באמת שעדיף לרדת מכל העניין.
    לדעתי, עיקר הבעיה, שהבערות הפרובינציאלית היא רק חלק ממנה- היא בכך שבעוד שמהות הפילוסופיה היא בדינמיות של המחשבה - אנשים שנחשפים לרעיונות ספורדיים לאח שעברו פשטנות שנטלה מהם את העיקר משמרים אותם במצב של צפידת מוות והתוצאות גרוטסקיות. למשל - מושגים כמו "זכויות אדם" נניח, נתפשים בעיניהם כערכים מוחלטים העומדים בפני עצמם כאילו העולם עדיין נשלט על ידי רגולה אלוהית (ופה באמת החינוך הדתי אשם) ומכיוון שהמוחלטות של ערך מרוקנת מהמושג "ערך" את כל ערכו ככלי שיפוטי- הנסיבות מייד מעמתות אותם עם סתירה לוגית, שאותה הם מסלקים בעזרת סתירה אחרת. (למשל, עילאי הר-סגור, נכד, חבר מועצת כפר סבא: "פלורליזם הוא הערך העליון - נפעל ללא לאות למנוע מהחרדים להשתלט על העיר" (כלומר, נסלק את הגורם היחיד שעליו אפשר להפעיל פלורליזם). כמו גם אלו, שבשם ערך זכויות האדם, מבטלים את זכותם של תושבי דרום תל אבי אפילו להתלונן על סבלם הממשי מפלישת הפליטים, כי מי שאינו בעד "זכויות אדם" באשר הוא, הוא גזען שלא מגיעות לו זכויות.

    לכן, אני קצת סקפטית באשר ללימודי הפילוסופיה בתיכון - אני מודאגת מכך שכאצרח על הערסים הקטנים שמתגודדים בלילה מתחת לחלון שלי, יענו לי בשלווה סטואית שהכל רק טסקט ואני אראה להם מה זה הגיהנום הוא הזולת

    ודווקא בעניין האינדוקרינציה הציונית/יהודית - פה אני חושבת, במפתיע, שזה נחוץ. מגיע לכל ילד להאמין בשנותיו הראשונות שמולדת שלו צודקת רק כי נולד בה. כי נחוץ בסיס אחד איתן של אמונות ותחושת הזהות - בלעדיו אין על מה לבנות אחר כך את התובנות החדשות. אדם צריך לטעות ולחשוב שהוא יודע מי הוא כדי שיחוש בטוח מספיק לעשות מסע של חיים שלמים כדי להבין לבסוף שאין לו מושג. זהו הליך מכובד בהרבה מאלו ששבהעדר זהות מגובשת מדומיינת, הולכים לאיבוד במסע חיפוש עצמי וכשהם מוצאים את עצמם זה ברגע שבדיוק המשטרה מתחילה לחפש אותם. לכן אני חושבת שכל מסע לפלורליזם צריך להתחיל ב'רליזם' אחד, שאהבת מולדת הוא לא הגרוע שבהם.

    בכפר הירוק ( שהוא בית ספר מעולה ) הפלורליזם בו כל כך מובן מאליו עד שתופעות של קונפורמיזם נראות אקזווטיות בעיניהם . אבל כשחשיפה לריבוי רעיונות מגיעה לפני שמתגבשת תפישת עולם ראשונית הם פשוט נגרפים להם לייאוש מטאפיסי. כולם 'זורמים' בסבבה. אם הם לא יודעים עדיין מה הדרך שהם לא רוצים ללכת, אין שום טעם למרוד בה . לכן אולי אונגר מלהיב אותם. אין להם אף מורה כמוהו בתיכן שיכסח להם הצורה ויגרום להם להבין שהעולם מחוץ להשגתם אבל שכדי להבין את זה באמת, עליהם לא להבין עוד המון דברים לא מובנים על הדרך, שעד כה לא הבנינו אותם רק באופן אינטואיטיבי ויש להם עוד הרבה מה ללמוד כדי לא להבין באופן שיטתי יותר.

    לעומתם אני התקדמתי מאד יפה וכבר עכשיו אני מצליחה לא להבין כלום ברמה אקדמית




    הגב לתגובה
    anything and the kitchen think
    יש כאן ערבוב של הרבה מושגים. א. נכון, כפי שכתבתי, שמערכת החינוך שלנו היא מנגנון אלכימי ההופך זהב לזבל. לא נכון שבגלל זה צריך לתת לכולם זבל. המערכת זקוקה לניעור. הוא יתאפשר אם לא נרים ידיים. ב. העובדה שאת לא אוהבת פוסט-מודרניזם אינה מצדיקה הפיכת התרבות המערבית לדלז ופוקו. הייתה הגות מערבית לפני הפוסט ותהיה אחריו. מה ילמדו בבתי הספר--זאת בהחלט שאלה ראויה שצריך לתת לה מענה הולם. לא דלז. ג. הפתיחות לנכסי הרוח של אחרים אינה האנטיתזה למחוייבות למורשת שלך. זה מיתוס שהמציאו האורתודוכסים. המערב גילה עניין עצום בתרבויות אחרות (הסינית, ההודית, המוסלמית, היהודית). הוא עלה ופרח. תרבויות שאיבדו עניין באחרים והתבשמו בתחושה שאין אמת/רוחניות/ערכים/מוסר אלא בנו, התנוונו. ד. "פילוסופיה" היא בשבילי שם קוד לפתיחות אמיתית לאוצרות הרוח של לא-יהודים.
  • 19 חכמה בגויים - תאמין! אבל חכמה איננה רוחניות כלל
    הרציונליות המערבית איננה רוחניות, אלא כלי חשיבה מדעי, שניתן לעתי להגיע בעזרתו גם למסקנות מופרכות לחלוטין ובוודאי לא-מוסריות ולא רוחניות (כגון המסקנות של הנאצים מתורת דרוין).
    רוחניות קשורה לחיפוש ולקשר אל דבר מה שהוא מעבר לעולם הפיזי ולנפש האדם הקשורה בו, ולא נראה שהרציונליזם המערבי יכול בכלל לדון בדבר מעין זה
    הגב לתגובה
    רוחניות בגויים
    אם מחפשים אמונה במה שמעבר, יש כזאת למכביר בקרב הגויים, שהלא היהדות לא המציאה את האמונה במה שמעבר ואינה המייצגת היחידה שלה. ברור מצד שני שאם זאת ההגדרה היחידה של רוחניות, הופכת הרוחניות לנחלתם של המאמינים בלבד. אני סבור שתפיסת העולם ההומניסטית היא תפיסה רוחנית ולא פרוצדורה להסדרת ענייני העולם הזה. התפיסה שהאדם הוא יצור בעל יכולת מוסרית שממנה נובעות זכויות וחובות היא תפיסה רוחנית לכל דבר. בעיניי היא עולה על תפיסות המבחינות בין דם לדם והרואות בעם אחד את נזר הבריאה ובשאר העמים מעין תפאורה מוסרית לרומן שבין האל לעמו הנבחר.
    • 19.1 דרורי
      קורה לפעמים שאפילו גם הדת מובילה למסקנות, לא מופרכות, אמנם, כי מראש היו מתוקפות על ידי יישות שמתוקף הגדרה היא לא מוגדרת, ואז, ישמור אותנו האל :-)
      הגב לתגובה
    • 19.2 זה מדגים בלבול מאד נפוץ היום, בעיקר בזמן הניו-אייג'
      בין "רוחניות" לבין "מיסטיקה".

      כדאי לחשוב על ההבדל בין מושגים אלה.
      הגב לתגובה
  • 20 אישה למטבח
    כל מה שניסיתי להגיד קודם הוא שאני בעד פילוסופיה בתיכון, בשני סייגים: א. שהפתיחות לרעיונות מרובים לא תבוא במקום בסיס לזהות עם המעגלים הראשונים והמיידים- או כמו שנדמה לי שקראתי בין השורות- כנגדה. ב. שהדבר הראשון שילמד במסגרת שיעורי הפילוסופיה היא שאם אתה קיים זה לא אומר שבהכרח אתה חושב. (טוב, סתם, הנה שוב) - שהפילוסופיה היא ההפך מקיבוע מושגים. כי הרשת מלאה בציטוטים (ליבוביץ' מנצח בגדול) שנתלים באילן גבוה ותופשים את אלוהים בביצים. וכדי למנוע את זה אולי כדאי ללמד רק את אלבר
    הגב לתגובה
    אני במתח: אלברט איינשטיין? אלבר קאמי? לאון בטיסטה אלברטי? חווה אלברשטיין?--גם הגות, גם יידישקייט וגם גיטרה?
  • 21 אבלר, נו
    למה להעליב רק כי אנחנו סינים?
    הגב לתגובה
    ברור
    או בסינית שי דה
  • 22
    הגיע הזמן להפוך את הקערה על פיה.

    מי שצריך להסביר, באלף מילים, את התאוריות שלו הם הדתיים. האנשים המבוגרים שעדיין מחזיקים באמונות טפלות. עליהם החובה להסביר את תפישת עולמם הילדותית, לא על מי שאינו שותף להזיות.

    יש כאן אשליה אופטית: הם כה רבים, עד שמי שאינו שותף להשקפתם נתפש כמיעוט ולכן גם זוכה לשמות משעשעים: "חילוני", "אתאיסט".

    בשביל זה אני פה: אין כזה דבר "חילוני" ואין "אתאיסט". אנו - הבריות התמימות שסה"כ אינן מוחזקות ע"י שדים, רוחות, פיות ואלים - לא צריכים להסביר לאף אחד שלמרות זאת עולמנו הרוחני מלא.
    הגב לתגובה
    כל מה שצריך
    זה להפסיק להגדיר "רוחני" כדתי
  • 23 תדבר עם יובל שטייניץ
    הצעה מעשית: תדבר עם יובל שטייניץ.

    לפני הרבה שנים יובל שטייניץ לימד פילוסופיה וגם כתב איזה ספר מבוא לקהל הרחב על פילוסופיה (אולי עבור נוער שוחר מדע). יכול להיות שעמוק מתחת לעסקן הליכודניקי שאנחנו מכירים היום מצוי עדיין חובב הפילוסופיה שייתן את ידו להקמת לובי פילוסופי בכנסת.

    להבדיל אלף אלפי הבדלות יש ספר די נחמד שמציג פילוסופיה לילדים/קהל רחב בשם Sophie's World. לרוע המזל, מחבר הספר כתב לפני כמה שנים מאמר די נתעב נגד ישראל שהצליח לחצות את הגבול בין ביקורת היסטרית ומופרחת נגד ישראל לאנטישמיות ממש. מצד שני, הספר עצמו הוא נחמד וקליל.

    הגב לתגובה
    אתחיל עם פירון ונראה מה יקרה
    לא חסרים ספרים מצוינים. אם אפשר ללמד תלמוד, אפשר ללמד גם פילוסופיה--זה פחות טכני והרבה יותר מובנה.
    • 23.1 הספר "עולמה של סופי" הוא הונאה אנטי חינוכית
      כאשר בשם הפילוסופיה מנסים לשכנע את הקורא עד כמה מסוכן החינוך, בעצם היותו חינוך, מבלי לתת כלים להבחין בין רע לרע יותר ובין טוב לטוב יותר, אנו בבעיה. הספר מתחיל יפה, וכנראה, כמו מחברו, הוא מתעפש.
      הרעיון של הספר הוא רעיון טוב, אלא שכנראה, מחברו בא עם אג'נדה למשוך את הקוראים הכמהים למנת תבונה כדי לשכנע אותם לסגור את בתי הספר. הוא לא היחידי שמנסה לעשות זאת.
      כמה חבל שלא מלמדים את ילדיו לוגיקה בסיסית (לא רק של אריסטו, אלא גם של הסטואה). אפילו חבל שתלמידי מדעי הרוח אינם מחויבים ללמוד לוגיקה.
      הגב לתגובה
      • 23.1.1 עולמה של סופי
        אני לא זוכר איזה אג'נדה אנטי-חינוכית. אני פשוט זוכר פרקים שעוסקים בפילוסופים שונים בצורה די כללית. כשקראתי את הספר ידעתי קצת על פילוסופיה, אבל לא ברמה אקדמית. הספר היה די מעניין עבורי וגם מהנה.

        הצטערתי כאשר המחבר נסחף בגל האנטי-ישראליות שהופכת או שואבת מאנטישמיות.

        לוגיקה, כפי שהיא נלמדת בשיעור מבוא באוניברסיטה, היא מאד טכנית.

        הגב לתגובה
  • 24 פילוסופיה
    שלמדתי תורת ההגיון הגעתי למסכנה שיש אלהים והמרצה אמרה לי בדיוק להפך כך שזה לא קשור לכלי אלה לאמונה
    הגב לתגובה
    הפילוסופיה אינה מלמדת לא להאמין באלוהים
    האמן במה שתרצה ובלבד שתהיה מסוגל לבנות טיעון מסודר, לזהות כשלים לוגיים ולנהל דיון תבוני.
  • 25 ללמד פילוסופיה בבתי הספר
    אביעד, אני מסכימה עם דבריך לגמרי. אולי גם יצא משהו מכך שתדבר עם השר שי פירון. אבל אני חוששת שהכוונה ללמד פילוסופיה בתיכון לא תוכל להתממש כמו שאתה רוצה, מפני שקשה לי להאמין שיימצאו מורים שיוכלו ללמד אותה כראוי. אולי, לפני שמתחילים לדבר עם פירון על תכנית להוראת פילוסופיה בבתי"ס, צריך לדבר קודם-כל על הכשרת מורים למשימה הזו. אני מאמינה שמורה טובה מאוד (או מורה טוב מאוד) יכולים להביא את קסם הפילוסופיה לבני נוער אפילו בגיל חטיבת הביניים. אני לא יודעת, לצערי, מאין יגיעו המורות והמורים הטובים מאוד האלה.
    הגב לתגובה
  • 26 פילוסופיה במערכת החינוך
    אני גאה לספר שכן יש פילוסופיה במערכת החינוך הישראלית. חוץ ממספר קטן של מגמות פילוסופיה, רשת "אורט" מקיימת ומפתחת תכנית "חשיבה פילוסופית" (שגם אני חלק ממנה) בחלק מבתי הספר שלה (רק בחלק בגלל מחסור של מורים). זוהי תכנית בהשראת צרפתי בשם אוסקר ברניפייה שפיתח צורת עבודה פילוסופית וכתב ספרי פילוסופיה מקסימים לילדים.
    הגב לתגובה
  • 27 ומה בשאר מדינות
    ידוע לי שבצרפת מלמדים פילוסופיה בתיכון.

    האם ידוע לך פרופ' קליינברג מה קורה בשאר מדינות אירופה? בארה"ב?

    הגב לתגובה
  • 28 לא מסכים
    חילוניות איננה קשורה לתבוניות או לרוחניות או לנהנתנות או לכל דבר אחר. חילוניות (במובן השימושי בשפה) היא הגדרה שלילית. כשמישהו אומר שהוא חילוני הוא בסך הכול אומר שהוא איננו דתי. הוא יכול להיות שטחי, הוא יכול להאמין בשדים, הוא יכול להיות אלוף שחמט והוא יכול להיות מגיד עתידות. הקשר בין העגלה המלאה של הפילוסופיה המערבית לבין הזהות החילונית הוא נכון אולי אצלך, אצל אחרים חילוניות קשורה לעגלה הגדושה בממתקים של הקפיטליזם הגלובלי, או משהו. במובן הזה הדת היא עגלה שמלאה בדבר אחד בלבד (קטן או גדול, מרשים או מביך) ואילו החילוניות היא עגלה נייטרלית שאפשר למלא אותה במה שרוצים. אני בעד למד פילוסופהיה בבתי ספר, כי פילוסופיה זה אחלה, אני רק לא אוהב את זה שאתה מבנה רובקיקות (דת מול תבוניות מערבית פילוסופית) ואז מחליט בשביל כל החילונים שהם בעצם בעצם חלק מהעגלה המפוארת של התבוניות כשמה שהם רוצים בסך הכול זה לעשות סקס ולהנות מהחיים.
    הגב לתגובה
    מסכים
    חילונות זה משהו שלילי שיוצר דברים חיוביים--למשל רציונאליזם. זה לא אומר שאנשים דתיים הם טפשים. ממש לא. זה לא אומר שחילונים הם תמיד חכמים. כמה מידידיי החילונים הטובים ביותר הם מטומטמים. זה אומר שהיסטורית ואנתרופולוגית יש קשר הדוק ביותר בין ההשתחררות מן הדת וחירות, שוויון ותבוניות. מה לעשות. אתה יכול לא להאמין בזה (חילונים לא מאמינים) ועדיין להיות התוצר של זה והנהנה מזה.
  • 29 ניסיון שני
    א. חילוניות זה משהו שלילי שיכול ליצור כל מיני דברים. הוא יכול ליצור חרות ושוויון והוא יכול גם להוביל לפשיזם והוא יכול גם לא ליצור כלום. העובדה שהיסטורית עליית החילוניות הייתה קשורה בעלייתם של כמה ערכים שאתה בעדם לא מכריחה את כל מי שמגדיר עצמו כחילוני להיות קשור בטבורו לכל אותם ערכים. נשמע מתגובתך שאינך מעוניין בכך שילמדו פילוסופיה אלא שילמדו את הערכים של חרות ושוויון.
    ב. דווקא ערך כמו שוויון, ופה כדאי להשיל את גלימת ההיסטוריון ולעטות את כובע הוגה הדעות, איננו ערך שנובע מתבוניות או מהיסק לוגי אלא מעולם של אמונה חסרת ביסוס. כלומר העובדה שאתה אוהב שוויון לא קשורה לפילוסופיה שאתה בעד ללמד וגם לא קשורה בזה שאתה חילוני.
    ג. שורש הטעות שלך לדעתי היא ברובריקות הבסיסיות שבתוכם אתה מציב את הפריטים האהובים עליך. אתה מאמץ בחום את המטפורה של שתי העגלות. אך דווקא מתוך תפישה תבונית לוגית עליך להניח לדיכוטומיה הזו. למה להציב את הלוגיקה כדבר ה"מאזן" את הדת. למה להציב את "ערכי השוויון והחרות" כדבר המאזן את הדת. ומעל לכל למה להציב את החילוניות התבוניות וערכי החרות והשוויון בתוך אותה עגלה? למה לא לחשוב שיש לכל אדם כמה עגלות?
    ד. מבחינתך הרגע ההיסטורי הקובע לגבי דיונינו הוא הרגע בו ההגות "השתחררה" מהדת. כהיסטוריון אתה בוודאי מודע לכך שאפשר להסתכל על תהליכים היסטוריים בכל מיני פרספקטיבות, תלוי מה הוא נתח הזמו אותו אתה בוחן. פרספקטיבה רחבה יותר יכולה לגלות, למשל, שהדת אחראית לצמיחתם של הערכים החביבים עליך כמו גם לצמיחתה של הפילוסופיה במובנים רבים.
    ה. סוף דבר. הדתיות היא עולם של ערכים, תודעות היסטוריות, אמונות ורעיונות. החילוניות היא רובריקה ריקה שיכולה להתמלא באלפי עגלות שונות ומשונות, טובות ורעות, יפות ומכוערות. אתה קורא לרתום את עגלת הנאורות לרובריקה החילונית כאשר מבחינה פילוסופית, מבחינה היסטורית וגם מבחינה אמפירית (הסתכלות בחילוני הממוצע) הדבר אינו מוכרח כלל וכלל.
    הגב לתגובה
    החילוניות אינה העניין
    אני לא בא לקדם את "ערכי החילוניות". אין ערכים חילוניים כשם שאין ערכים דתיים. לחילונים שונים יש ערכים שונים ממש כמו לדתיים שונים. לא הרי יהודי מאמין כדאואיסט מאמין. אני אכן בא לקדם ערכי פתיחות וביקורתיות שמחייבים כפירה בסמכותו של ממסד דתי לקבוע את האמת שלא על סמך חקירה ודרישה. ערכי פתיחות וביקורתיות מחייבים הכרה לא רק עם כלים לוגיים אלא גם עם מסורת של חשיבה פתוחה.
  • 30 באקדמיה ובמכללות להוראה אנחנו דווקא כמעט "מעצמה" של פילוסופיה ב/של החינוך
    רשימה קצרה:
    בחיפה - אריה קיזל, בעבר אילן גור-זאב ז"ל
    באורנים: הילל ורמן
    בבית ברל - יורם הרפז
    בסינר הקיבוצים - נמרוד אלוני
    בגלקסיה - דן לסרי
    התנועה להעצמת הרוח בחינוך - ישעיהו תדמור ואמיר פריימן
    ובטוח השמטתי רבים ןטובים גבמוסגות האחרים שאני לא מכיר באת י שפועל שם וגם עמיתהם של הנ"ל.
    לכל המוזכרים יש אתרים והרצאות באינטרנט וספרים שמומלץ ומעניין לבדוק.
    קיזל גם עוסק בפילוסופיה עם ילדים. וורמן בקיא גם בפילוסופיה יהודית.

    הגב לתגובה
  • 31 לימודי פילוסופיה
    כמה שאתה צודק! לפני כמה שנים עוד נחשפו חלק מהתלמידים לפילוסופיה מערבית. אני למדתי בארץ במגמה חברתית גם כלכלה וגם מה שנקרא רעיון מדיני. אז אמם לא אתיקה, אבל גירה אותי כהוגן ולפחות התוודענו לאפלטון, אריסטו, הובס, לוק, מונטסקייה ומקיאבלי. בני עוד הספיק ללמוד אתיקה בהגברת פילוסופיה. נהנה מאוד. חבל שזה רק ככה וכתוצאה מזה חילוניים רבים בולעים את השטות של הדתיים שאין להם ערכים.
    הגב לתגובה
  • 32 המילה חילוניות מול חופשיות
    בילדותי בבאר שבע, בבית ספר דתי, לפני שלושים וחמש שנה, איש לא השתמש במילה ״חילוני״. אנחנו היינו דתיים והם היו חופשיים. אני זוכרת את התקופה בה זה השתנה. אני זוכרת שלימדו אותנו שאין מקום לשימוש במילה ״חופשיים״, כי הם לא חופשיים. לאט אבל בטוח הוחלפה המילה ב״חילונים״, מלשון חול, להבדיל מהיות הדתיים קודש.
    הייתי ילדה דתייה בת עשר. אז זה נראה לי הגיוני. היום זה בלתי נסבל בעיניי שאנחנו החופשיים, הסכמנו להפוך לחילונים.
    הגב לתגובה
  • 33 האחריות של היהדות החילונית בישראל
    החילוניות הישראלית איננה מאורגנת כל צרכה כדי להציע אלטרנטיבות רציניות ומעמיקות לחשיבה יהודית ולא יהודית חילונית. ישנה מעין התבטלות של הציבור החילוני מפני ההגות הדתית והסכמה בשתיקה על כך שמתייגים אותו כעם הארץ במונחים יהודיים. זה ודאי תורם לתחושה שחילוניות משמעה ריקנות.
    הגב לתגובה
    אתה צודק
    אבל אנחנו החילונים מאמינים שלא מדובר בגזירת אלוה ממעל.
  • 34 החילוניות אינה מה ששמים בעגלה אלה העגלה עצמה
    החילוניות מתחמקת מהגדרה. כל פעם שמנסים לתחום אותה בתוך רובריקה זו אחרת אנו נתקלים בריבוי אשר מונע זאת. מספר הדרכים להבין את החילוניות היא כמספר האנשים הרואים עצמם חילונים. לכן אני מציעה כי נניח בצד את הניסיון לתייג אידואולוגיה/פילוסופיה/ ערכים אלו או אחרים כחילונים ונעבור לחשוב על החילוניות כארגז כלים איתו אנו יכולים להתמודד עם העולם, עם חיינו, ומותינו. הטלת ספק, חשיבה ביקורתית, ובחירה מודעת כולם כלים אשר החילוניות מציעה לנו. האדם החילוני בעייני מאמין באלוהי או לא, שומר מצוות או לא. האדם החילוני הוא אותו אדם אשר בוחן את חייו מקטן ועד גדול דרך חשיבה ביקורתית, העלת ספק, חקירה, ובסוף הגעה להחלטה מודעת ומנומקת. תהליך מחשבתי זה ייושם עלידי החילוני בעודו קורא ידיעה בעיתון, בוחר מנה בתפריט, מחנך את ילדיו, או מנהל דיון עם קולגה בעבודה.
    החילוניות היא תהליך מחשבתי ואין שום סיבה להניח שבכל פעם שנחיל תהליך זה נתקבל את אותן תוצאות. בדומה למערכות כאוטיות אלו נתוני הפתיחה עלהם מחילים את התהליך אשר ישפיעו על התוצאות. כך יש חילונים שמלאנים וימנים, שומרי הלהכה ואנרכיסטים.

    את הפילוסופיה יש ללמד אם אנו רוצים שילדינו יהיו מסוגלים לחליט בעצמם איזה אורך חיים הם רוצים לנהל. ללא הכלים האלו איך הם יוכלו למיין את כל השפע החומרי והרוחני שהכפר הגלובלי של ימינו מציע. התעלמות מין הפילוסופיה אכן מובילה לפרובנציאליות אשר תהיה באוחרינו. רצינו להיות ככל העמים אלינו לדאוג שהדלת הזו תשאר פתוחה בפני ילידנו ולא לדון אותם חזרה לגטו.
    הגב לתגובה
הוסף תגובה