עוד במדור מבפנים
חתונה קתולית למהדרין :

רישום נישואים הוא שירות בסיסי שמדינה אמורה לספק לאזרחיה. זה לא אמור להפריע למי שרוצה להתחתן כדת משה וישראל 

היכן הייתי
twitter-icon

בנפתולי הבנט

| אביעד קליינברג | 27.12.12 , מבפנים
26
אתה כאן // ראשי >> קומ.אקטואליה >> מבפנים >> בנפתולי הבנט

מאמר שני בסדרת הפורטרטים הפוליטיים, והפעם: גיבור מעמד המתנחלים, נפתלי בנט

 

 

נפתלי בנט הוא השם החם של בחירות 2013. האיש הצעיר הזה (בן 40) הקפיץ—לפחות בסקרים—את הבית היהודי (שלושה מנדטים בכנסת האחרונה) ואת האיחוד הלאומי (ארבעה) לחמישה עשר מנדטים. זהו הישג לא פחות ממדהים, בהתחשב בעובדה שהתמיכה בבית היהודי היא יותר מכל דבר אחר תמיכה בבנט. אומרים שהוא הפוליטיקאי הפופולארי ביותר בישראל בקרב צעירים עד גיל 30. אומרים שנתניהו מפחד ממנו ושקמפיין הבחירות של הליכוד יהיה מכוון ברובו אליו. הפופולאריות הזאת מפתיעה. בנט התחיל את דרכו כאיש ליכוד. הוא עלה למודעות בשנת 2006 כששימש כראש המטה של בנימין נתניהו. ב2007 ניהל את קמפיין הפריימריז שלו. ב2012 מונה למנכ"ל מועצת יש"ע, והחל להשמיע ביקורת, לעתים נוקבת, על הבוס. נתניהו לא אהב את זה. בינואר 2012 סיים נתניהו את מינויו. במאי אותה שנה פרש בנט מן הליכוד והצטרף לבית היהודי. הנסיקה של האיש התחילה אז. עד אז לא עשה האיש רושם גדול. בנובמבר 2012 הביס בנט את זבולון אורלב, מן העסקנים הוותיקים של המפד"ל, ונבחר לעמוד בראש מפלגת הבית היהודי. מאז לא מפסיקים לדבר עליו. הוא האפיל לחלוטין על וותיקים ממנו בתנועות שאליהן הצטרף רק זמן קצר קודם לכן. במקצת משום שאלה כללי המשחק החדשים בפוליטיקה הישראלית—ההתייחסות היא רק למספר 1 בכל מפלגה, על אף שהבחירות בישראל אינן אישיות—ובמקצת משום שהצית באחת את הדמיון הישראלי. בנט הוא הבטחה שעדיין לא נכזבה (הצהרתו הבעייתית בעניין הסרבנות היא מעידתו הראשונה). בשוק האלקטורלי הישראלי, המאוכזב ואף הנגעל מן הפוליטיקה, פוליטיקאי חדש הוא סחורה מבוקשת. סביר להניח שהפוליטיקה עוד תשחק את ההבטחה, אבל לעת עתה נוצותיה עוד לא דהו. לכל אחד מגיעה הזדמנות אחת. ליאיר לפיד, עם מסרים מבולבלים, ללא בסיס אמיתי של פעילים (כמו המתנחלים של בנט) ועם רשימה חלשה למדי, מובטחים בין שבעה לעשרה מנדטים. הבוחרים "נותנים צ'אנס".

 

איש הימין הקיצוני של כוווולנו

 

אבל ההסבר הזה אינו מסביר די הצורך את ההצלחה הפנומנלית של בנט. סביר יותר שהשילוב בין שירות בסיירות מטכ"ל ומגלן והזוהר של איש הייטק שעשה אקזיט מצליח מיתגו אותו כשילוב של מצוינות צבאית וכסף, שני תווי האיכות שישראלים מתקשים לעמוד בפניהם (אם אתה במטכ"ל אתה גבר שבגברים; אם אתה עשיר אתה מבין את העולם). חשובה לא פחות היא העובדה שלפחות בדימוי הציבורי שלו בנט הוא מבפנים ובה בעת מבחוץ. הוא שובר את הדימוי הקצת טרחני של המפלגות הדתיות–דוסים משיחיים עוטי דובון מהתנחלות כזאת או אחרת לצד עסקנים מקצועיים המדיפים ריח עדין של גפילטע פיש. לא זו בלבד שאינו תושב התנחלות (בנט גר ברעננה), הוא גם אינו בוגר ישיבת מרכז הרב ולא עשה את שירותו הצבאי במסגרת "ההסדר", אלא כאמור במטכ"ל ובמגלן. אחרי השירות לא מיהר להתנחלות, אלא עשה לביתו—ובהצלחה רבה. בעיני ישראלים רבים—מן המגזר ומחוץ למגזר—בנט הוא חידוש מרענן, גם אם מסריו אינם חדשים. לרוב התומכים בו מחוץ למגזר "שלו" הסגנון ממילא חשוב מן התוכן, כפי שלתומכי הרב חיים אמסלם, מחוץ למגזר שלו, הדימוי (רב שתומך בגיוס) חשוב מן התוכן. דווקא מבחינה זאת המעידה בעניין הסרבנות היא בעיה. היא אולי מעבירה אל בנט עוד מצביעים מן הימין (המזהים בו אחד משלהם), אבל עשויה להרחיק ממנו מצביעים מן המרכז, שעניין הסרבנות מתקשר להם מידי עם דמות המתנחל הקלאסי שממנה מבקש בנט להרחיק את עצמו. עד כמה יהיה הנזק משמעותי? ענין של השקפה. אולי לא.

 

 

נפתלי בנט הוא איש ימין קיצוני שאינו מעורר חשש, שמבטיח—על אף ניסיון ארוך שנים של אכזבות—להיות איש הימין הקיצוני של כוווולנו. בשעתו הצביעו לא מעטים מהם עבור רפול מסיבות דומות. בנט אינו מטיף מוסר וערכים בטון מתחסד, אלא מדבר כמו אחד מהחברה על חברה וביטחון. בנט מדבר אינטרנטית–השפה המדוברת של הבוחרים הצעירים. יתרה מזאת, עכשיו כאשר ליברמן הצטרף למרכז (באופן פרדוקסלי הליכוד ביתנו נחשב מפלגת מרכז בישראל) הוא מהווה מוקד משיכה לאלה שאינם רוצים להצביע עבור "הממסד" (יהיה קיצוני ככל שיהיה, תמיד יעדיפו משהו קיצוני עוד יותר). הוא הבן יקיר של אלה שרוצים את הנזיד הימני שלהם יותר חריף, אבל לא עם חזרת, אלא עם וואסאבי—מעודכן, מודרני, תל אביבי. הנזיד הוא אותו נזיד, אבל הצילחוּת—מגניב לאללה.

 

 

“תהליך העומק החשוב ביותר שבנט הוא הסימפטום שלו הוא קריסתה של המשיחיות כשפה פוליטית לגיטימית… בנט מדבר אינטרנטית ובטחונית”

 

 

הפורטרט הזה, שגרסאות שונות שלו אתם יכולים למצוא במקומות שונים, משאיר את הדברים ברמה האישית והשיווקית. חשוב לבחון דרך בנט כמה תהליכים עמוקים יותר, שהוא הסימפטום הבולט שלהם. התהליך החשוב ביותר הוא קריסתה של המשיחיות כשפה פוליטית לגיטימית. בנט אמנם מדבר על זכותנו על הארץ כולה, אבל (בניגוד לבן דמותו המורכב הרבה יותר ממנו והפופולארי הרבה פחות ממנו, משה פייגלין ובניגוד מובהק לאפי איתם—המשיח התורן שהספיק מאז להכזיב) הוא ממעט לדבר על בית המקדש ועל הגשמת החזון המשיחי של הרב צבי יהודה קוק ושל תלמידיו. בנט לא מדבר במונחי ההשגחה האלוהית ואינו מזכיר את הגאולה. בנט מדבר ביטחונית ורק ביטחונית. אפשר לטעון שמדובר בהבדל רטורי בלבד, אבל לא בטוח שזה נכון. סביר להניח שבין חברים, רחוק מן המצלמות והמיקרופונים, בנט אינו מפנה עורף לרטוריקה הישנה, אבל הרטוריקה החדשה אינה פשוט גימיק תקשורתי. לא רק השפה המשיחית קרסה, אלא גם הביטחון הפנימי באפשרות מימושה. זה לא התחיל עם בנט. זה התחיל במשבר המוסרי העמוק שהחברה המתנחלית עברה עם רצח רבין. הרצח הזה, על אף תוצאותיו החיוביות מבחינת המתנחלים, ערער את הביטחון המוחלט של הקהילה בעליונותה המוסרית.

 

 

“ההתיימנות הישראלית היא התיימנות קלאסית. היא מונעת על ידי כוחות של אטימות לאחר וביטחון מוחלט בכוח, לא על ידי חזון רוחני מטה-היסטורי”

 

 

בעולם המשיחי "הנכון" לא היה צורך ברצח המנהיג. האומה הייתה אמורה להתנער מאליה מכל ניסיון להפוך את הקערה המשיחית על פיה ולפגוע בקדושת ארץ ישראל. מבחינה תאולוגית רצח רבין היה ביטוי עמוק לחולשה של המגזר שממנו הגיע הרוצח. התברר שהחברה בישראל, לא רק השמאל הבוגדני, אלא גם המרכז ואפילו חלקים מן הימין, אינה רואה בימין המתנחלי את ההולכים לפני המחנה. היא ביטאה זעזוע וסלידה מן הרוצח והפנתה אצבע מאשימה כלפי המתנחלים, שהיו אמורים לשמש כמופת המוסרי שלה. אין זה מקרה שכאשר פינה בנימין נתניהו את הערים הפלסטיניות במסגרת הסכם ווי פלנטיישן, הייתה התגובה מתונה בהרבה ממה שניתן היה לצפות. חשוב מזה, במהלך ההתנתקות שעליו ניצח אריאל שרון, התברר שמידת האהדה הציבורית למתנחלים היא מוגבלת ביותר וכי הציבור תומך ברובו בממשלה. העובדה ששני מהלכי הנסיגה האלה בוצעו על ידי אנשי ימין העידה על כשל חמור בתכנית הגאולה. החלוקה הברורה בין שמאל בוגדני לימין נאמן שהמתנחלים משמשים לו כמשמר קדמי התערערה. זה לא אומר שהימין נעשה פחות סיפוחיסטי. הסיפוח המשיך לזחול. אבל הביטחון בנכונותה של האומה לאמץ את השפה המשיחית—ולו גם בהדרגה–וביכולתו של המחנה להנהיג אותה, התערערה. ההתיימנות הישראלית היא התיימנות קלאסית. היא מונעת על ידי כוחות של אטימות לאחר וביטחון מוחלט בכוח, לא על ידי חזון רוחני מטה-היסטורי.

 

 

… המיעוט חייב להתנחל בלבבות ואם לא בלבבות כי אז במרכזי המפלגות…המקום בו נמצא הכוח הפוליטי. הליכוד הוא כלי, מפלגה שגרעין קשה נאמן של פעילים יכול להשתלט עליה מבפנים

 

 

התערערות האמונה ביד ההשגחה, חייבה מעבר לאמצעים חדשים. לא די במתן דוגמא נחשונית; לא די בזינוק נחוש אל תוך הים מתוך ביטחון שהמחנה יגיע בעקבות ההולכים בראש. גם בראשית הדרך ידע גוש אמונים שסיכוייו להפוך לרוב קטנים. אבל הוא הניח, ופעל על פי ההנחה הזאת, שעת הזינוקים קדימה (על ידי התנחלות בלתי חוקית שהמרכז יאשר אותה בדיעבד מתוך קבלת מנהיגותה המוסרית של האליטה) חלפה. אם התכנית האלוהית אינה עובדת (או אם יש לדחות אותה לאחרית הימים) חייב המחנה להתברגן, לעבור מפעולה כריזמטית לפעולה "ממסדית"-פוליטית. שאלת המספרים שהייתה לא חשובה (חשובה האיכות; לא הכמות) נעשתה קריטית. המיעוט חייב להתנחל בלבבות ואם לא בלבבות כי אז במרכזי המפלגות. הניסיונות ליצור מפלגות "טהורות" של ימין אמתי שינהיגו את המחנה מבחוץ כשלו בזה אחר זה. המפלגות הללו צברו מעט מנדטים והשפעתן הייתה מועטה. המקום שבו יש לפעול אפוא, הבינו אנשי הימין המתנחלי, הוא המרכז, כלומר המרכז הישראלי. המהלך הזה בא לידי ביטוי בכניסתו של משה פייגלין לליכוד. פייגלין הוא מבחינת תפיסת עולמו אדם קרוב הרבה יותר לתפיסה המתנחלית הקלאסית. הוא מאמין במרי אזרחי, בבניין בית המקדש השלישי על הר הבית, בהחלת הריבונות הישראלית לאלתר על כל שטחי ארץ ישראל ובעידוד האוכלוסייה הערבית להגר. כיצד מתיישבות התפיסות הללו עם תפיסות הליכוד? הן אינן מתיישבות. הליכוד הוא כלי, מפלגה שגרעין קשה נאמן של פעילים יכול להשתלט עליה מבפנים. המקום להיות בו הוא המקום שבו נמצא הכוח הפוליטי. פייגלין, אם כן, הוא סוס טרויאני. הוא מוכן לבלוע לא מעט צפרדעים, להבליע את דעותיו האמתיות, ולהשמיע ככל שהוא יכול  אמירות "ליברליות", כדי לבלבל את האויב, כדי להיראות כמו סוס. בבוא השעה יוכל להפטר מן המעטה ולומר דברים כהווייתם. עדיין לא.

 

בשם הפרגמטיזם

 

בנט הוא השלב הבא במהלך הפוליטיזציה של החברה המתנחלית. בנט התחיל בליכוד, אבל הוא הבין שההיימנה של החברה הישראלית פותחת פתח לסוג אחר של תמרון פוליטי. אם יפעל נכון, יוכל למלא בעבור אנשי המרכז הישראלי את תפקיד הליכוד "האמיתי", ליכוד שלא "הסתאב" בפוליטיקה. מה שחשוב במהלך של בנט הוא ההתרחקות שלו מן האידאולוגיה. אם פייגלין הוא הסמן האידיאולוגי של הליכוד, בנט סומך על בוחריו שיניחו את קיומה של אידאולוגיה ימנית במובהק, על אף שהוא מתעקש שיש לדבר על "נושאים אחרים". כיוון שממילא לא יכון שלום, אין טעם להתווכח על תפיסות עולם. לראשונה מזה זמן רב עומד בראש האגף הקיצוני של המחנה הדתי לאומי מנהיג המדבר בשם הפרגמטיזם.

 

 

ההתרחקות מן האידיאולוגיה אינה אופיינית רק למחנה הדתי-לאומי. היא חלק משינוי שעוברת החברה הישראלית כולה. המחנה הזה רק משתלב בה. אשר לפרגמטיזם, זה כבר סיפור אחר. גם ללא הלהט המשיחי, ההתעקשות לצפצף על שכנינו ועל העולם כולו לא תוביל לשום מקום טוב. אם בא לכם דווקא מבוי סתום, אתם בהחלט מוזמנים להצביע בנט. בנט מוביל אתכם למקום ההוא באפקטיביות גדולה אפילו מזו של נתניהו. אם המטרה שלכם היא להוביל את המכונית הישראלית לתהום, היד שלו על ההגה בהחלט יכולה לסייע.

 

תגובות
26
הוסף תגובה
26 תגובות
  • 1 ואני עדיין מחכה
    אני יודע שהימין בארץ מחכה לאיזו התנצלות/התוודות דרמטית של אנשי שמאל על האסון והטעות שבהסכמי אוסלו. אני מצידי עדיין מחכה להתנצלות של הימין.
    הרי אם המשיח לא יבוא בגלל כמה קראוונים על הגבעות אז בשביל מה היה כל מפעל ההתנחלויות?
    מה בדיוק השגנו מכך שהקמנו את אריאל? מה? אם לא מתכוונים לספח את השטחים לישראל וכן תקום מדינה פלשתינאית כפי שמציע נתניהו אז על מה היה כל הריב? למה קראו לנו בוגדים? למה הייתה כל השנאה והזעם עם בסוף כולם מודים שהשמאל צדק ושהשטחים הם בעיה ולא נכס?
    אני עדיין מחכה לשיירות של אנשי ימין שיזחלו על ארבע לקבר של גרינצוויג וימשיכו משם לקבר של רבין , אני מחכה להתנצלות גורפת של כל מי שאי פעם קילל את אנשי השמאל והיום שובר את הראש איך נפטרים מהשטחים.
    נראה לי שאני אמשיך לחכות עוד הרבה זמן.
    הגב לתגובה
    לא התנצלות
    דרושה לנו אלא שינוי.
  • 2 לא מדוייק לגבי התרחקותו של בנט ממשיחיות
    ליתר דיוק אלו דבריו של בנט בהקשר של מתקפות עליו, לאחרונה, שהוא לא מגלה את הסיבה האמתית להתנגדותו לנסיגה מהשטחים: "אני באמת מאמין שמעל לכל, יש לעם היהודי זכות היסטורית על ארץ ישראל. מההבטחה לאברהם, דרך כיבוש הארץ על ידי יהושע בן-נון, קרבות גדעון, ממלכת דוד ושלמה, שלטון המכבים, בית שני, האחיזה של 2000 שנה של יהודים בארץ (לאורך כל ההיסטוריה היו כאן יהודים, גם אם מועטים), התפילות שהעם היהודי התפלל 3 פעמים ביום [...]" והוא מונה עוד ועוד אנקדוטות היסטוריות בהן מקופלת ההבטחה האלוהית כאחת הסיבות הראשוניות.

    בעצם נפתלי בנט דווקא העז לאחרונה לומר דברים ברורים: ארץ ישראל כולה שלנו בשם הבטחה אלוהית. ברוח דבריו ומשנתו, אותה הבטחה גם אומרת שאסור לוותר על אף חלק מהארץ, ושאין בה מקום למשילות לאומית של מיעוטים שאינם יהודים וחובה בה משילות יהודית.

    צודק זוהי הבטחה אלוהית שלא ניתן להתווכח איתה, הרי תומכים בפרשנות זו לרצונותיו של אלוהים כל היהודים האורתודוקסים [למעט: חרדים לא ציוניים ואנטי-ציוניים; הרב עובדיה יוסף שיוצא נגד ה"אסור לוותר", נאמני תורה ועבודה, י"ב בחשוון, ציונות דתית ריאלית, אנשי כיפות סרוגות שמאלנים, חלק ניכר מהמודרן-אורתודוקס האמריקאיים, כמה ספרים בתנ"ך שמתארים מיני ממלכות של עמים אחרים בארץ ישראל ואנשי היישוב היהודי הישן ששימרו את ההמשכיות היהודית בארץ ישראל והתנגדו לציונים שבאו לפה]. כמובן, רוב העם היהודי, שהוא ערב-רב רפורמי וקונסרבטיבי, חלוק לרוב על הפרשנות הזו של בנט, אבל מה הם מבינים. בקיצור, ארץ ישראל שלנו מכוח הבטחה אלוהית.
    הגב לתגובה
    חשוב לשים לב להבדלים
    אף איש ימין ןבוודאי אף איש ימין דתי לא יטיל ספק בזכותנו על הארץ גם מכוח ההבטחה האלוהית. אבל התכנית המשיחית אינה עוסקת בעבר. היא מתווה את ההווה ואת העתיד מכוח ההטחה הזאת. בנט ממעט לדבר על ההווה במונחים של צווים אלוהיים.
  • 3 קריאה יפה של בנט. לגבי חסרונה של אידיאולוגיה אצלו, אתה שוגה לחלוטין. חלק מרכזי
    בקסם שלו הוא שהוא כן מדבר על ערכים: סולידריות (יהודית בעיקר, אבל זה גם ערך יהודי, אם נרצה ואם לא), תיקון החברה (כל אלו הם ערכים פרגמטיים, אבל זה כבר לדיון אחר). גם במובן הפוליטי הוא ממש לא מצפצף על העולם כאידיאולוגיה (כפי שליברמן למשל עשה). הטענה שלו (נכונה אם לאו) היא ש'תוכנית בנט' תביא למיצוב של המדינה כגוף פוליטי מוגדר. בסופו של דבר, זה אמור לייצר מציאות דמוקרטית בתוך ישראל, אשר דוקא תעודד הכרה בינ"ל בלגיטימיות של מדינת ישראל.
    הגב לתגובה
    לא טענתי שהוא חף מכל אידיאולוגיה
    טענתי שהוא מתרחק במידה רבה מן האידיאולוגיה הדתית "החזקה" של קודמיו ומציע במקומה מסרים הרבה יותר מעורפלים והרבה פחות ממוקדים.
  • 4 דווקא התוכנית המדינית של בנט
    מופרכת ומלאת חורים ככל שתהיה (מנקודת מבטי, כמובן) היא אולי הניסיון הראשון של איש ימין להציע איזשהי אלטרנטיבה מדינית מעבר לרמת הסיסמאות. מבחינה זו, המסרים המדיניים שלו בוודאי פחות עמומים מאלו של הליכוד.

    הזכרת במאמר כמה פעמים את פייגלין, ואני לא בטוח שאני מסכים לחלוטין עם הניתוח שנוגע אליו. ראשית, ההתרשמות שלי משנים של קריאה במאמריו, היא שעמדותיו הליברליות דווקא כן כנות (לא מעטה או קליפה), הוא פשוט מכיל אותן רק על יהודים. אין להניח, למשל, שהוא אינו תומך באמת בלגליזציה של סמים. שנית, עלייתו של פייגלין מייצגת מגמה הפוכה לזו שתיארת- ציבור מסויים שאינו שייך למחנה הדתי-ציוני הקלאסי, ובכל זאת מעוניין באידיאולוגיה משיחית קשה. הוא פשוט רוצה אותה בשפה מעודכנת ומלווה בחזון שאינו מגזרי או מלווה במליצות ובז'רגון שמובן רק ליודעי דבר. אני לא מתכחש למגמה שאתה מתאר - אבל כרגיל, היא הולכת בבד בבד עם מגמות סותרות והפוכות.
    הגב לתגובה
    אין משיחים בשעת הסעודה (הפוליטית)
    אני חושב, כמוך, שפייגלין הוא תופעה מרתקת. האיש רב הסתירות הזה מייצג חשיבת עומק בדרך שבנט אינו מתקרב אליה. זה לא משנה את העובדה שהעתיד שייך לבנטים (גם העתיד שלנו, אבוי). פייגלין מדבר למעטים. השיח שהוא משתמש בו הולך ונעלם. הוא פועל בצורה "ישועית" בעולם שבו המשמעת הנדרשת מן הישועי (לזכור שהוא לא באמת סוס, אלא רק סוס טרויאני) הולכת ונעלמת--וודאי לנוכח ההצלחה של הבנטים.
    אני גם מסכים אגב שבנט אכן מציע תכנית, וכולל בה אפילו את הרעיון המוקצה שבמוקצים--הענקת אזרחות לעשרות אלפי ערבים. אבל תכניות שאינן הסתמכות על הקב"ה הן בדיוק מה שמאפיין את העידן הפוסט משיחי.
  • 5 אין פוליטיקאי אחר, שמתמצא כמו נפתלי ב-net
    מנית את התנאי האחד, שהוא התנאי המספיק.

    הסרטון הפשוט והנהיר של בנט ברשת, כמו פצצת הרואד-ראנר של ביפ ביפ ביבי באו"ם - הקנה לו את כל הקרדיט הנחוץ. צריך להתחיל להתרגל ולהפנים, שכל הבעת רעיון שהוא מורכב יותר ממה שניתן להעלות בצורת סרט מצוייר - לא עובד כבר יותר, ממש כפי שמרצה מאלף אחד טען לגבי התרבות האירופית של המאות ה4-8 אנחנו חיים בעיצומו של עידן שבו שכל הוא מטען מיותר ועודף, שלא מביא תועלת לנושאו, ומציק לכל השאר.
    בשנות השמונים ארה"ב בחרה לעצמה שחקן כנשיא. בשנים הבאות לא אתפלא אם ישראל תבחר במיקי מאוס, אם ימצא לו דרכון ישראלי, וכל דיון מייגע על דברים מסובכים שגורמים לשומע כאב ראש יותר מססרט 3D יהפוך את דוברו למעיקי המאוס. ואתה, אביעד, נובח פה מול קומץ עופות דודו משוכעות מראש, שיושבות כולן על עץ אחד שמת מזמן מכל בחינה רלוונטית - מול אנשים עם ההרגל המוזר לעיין בפניהם של הדברים. אבל אנא, המשך. עובדה, שטאז, השד הטזמני נכחד בסוף , וציפור הרואד-ראנר עדיין טסה במדבר עד היום . ואני קצת התייאשתי כבר
    הגב לתגובה
    המממ
    כפי שאמר אותו מרצה (את בטוחה שלא המצאת אותו?) העולם אינו מתנהג על פי תבניות האתמול. הכוח העצום של הכנסייה נבע כוחה להבין את העולם, להקדיש מאמץ לתהליך הרפלקטיבי שיריביה ראו בו פינוק. לפעמים העץ ההוא (עופות דודו לא ישבו על עצים, אגב) הוא דווקא עץ החיים. הבעיה כמובן היא שלכנסייה היה גם מיתוס רב עוצמה שמאפשר מעבר מן התובנה לגיוס. אני סומך עליכם, דודואים שלי, שתפיצו כמיטב יכולתכם את הבשורה ובבנין ירושלים נתנחם.
  • 6 אכן, לך דודי לקראת כלייה
    (אמיקון של חיוך , אבל נוגה)
    הגב לתגובה
    פני שבת נקבלה
    טרללה
  • 7 בנט - ניצחון המכיניסטים על הבייני"שים.
    בנט - ניצחון המכיניסטים על הבייני"שים.
    אומנם כשבנט התגייס לצבא לא היו מכינות קדם צבאיות. אבל הוא מבטא את רוח המכינות הקדם צבאיות שכבשו בסערה חלקים נרחבים מהציבור הדת"לי על חשבון "לימוד העומק" הנעשה בעולם ישיבות ההסדר. ניתן לקרוא את הויכוח על המכינות הקדם צבאיות מול ישיבות ההסדר להקשר שלנו. כמו למשל העמקה בלימודי אמונה על חשבון לימוד הגמרא בעיון, הענקת "חיסון רוחני" לחייל על חשבון לימוד ארוך טווח ולא פופוליסטי. יחידות מובחרות ושירות איכותי וארוך מול שירות מקוצר ביינישי. זוהי בדיוק רוחו של בנט המטכ"ליסט, ובעל "זכותנו על א"י", "ומה שחסר זה בירור הזהות היהודית" כל זה ברוח המכינות הקדם צבאיות
    הגב לתגובה
    רוח
    הקהילה המתנחלית במשבר רוחני עמוק. מבחינות מסויימות המתנחלים דומים לקיבוצים. אלה שתי תנועות התיישבות שהיו אמורות להיות חיל החלוץ. בשלב מסויים הבינו שחלקים מסויימים מן המסר האוונגרדי הפכו לנחלת הכלל. חלקים אחרים לא מעניינים אף אחד. הקהילה מתברגנת. קהילה "חלוצית" שמתברגנת מתחילה עד מהרה לתהות אם יש הצדקה לקיומה.
    • 7.1 בהמשך לניצחון רוח המכינות הקדם צבאיות הדתיות
      שים לב את מי בנט ניצח בפריימריז, את בוגר ישיבות ההסדר זבולון אורלב. הבורגני לתפארת הדתי.
      הגב לתגובה
      בורגנות
      אחד הדברים שתמיד הדהימו אותי בענין אורלב הוא העובדה שהוא לוחם גיבור בעל עיטור המופת. כיוון שהוא לא נראה גיבור כולם מתעלמים מזה לחלוטין.
      • 7.1.1 קנקן
        איך בדיוק אמור להראות בעל עיטור?
        ראינו כבר בעלי עיטורים פחות מצודדים כמו ברק למשל..
        אל תסתכל בקנקן...אמרו חכמים...
        הגב לתגובה
        החכמים והלילה
        מה שיפה בדברי חכמים הוא שיש להם איזו אמרת שפר לכל מצב.
      • 7.1.2 לגבי עיטור המופת של אורלב
        זה באמת דבר מדהים. אפשר אולי לחשוב על כך שהפוליטיקה אכלה אותו. ואולי ניתן לחשוב על הסבר חלופי הפוך על הפוך: דווקא משום שגם לאורלב יש עיטור מופת, הכמיהה של הדת"ל(ושל אחרים)אל בנט כי הוא מוצר צריכה עדכני למהדרין: האקזיט וההייטק, השימוש המאסיבי שלו ברשתות החברתיות וכו'. בכך ניתן לומר שהציבור הדתי עבר עוד כברת דרך גדולה להיותו צרכן של תרבות המונים פופולרית וקפיטליסטית פוסט-מודרנית בעדיפו "מוצר צריכה" אטרקטיבי.

        אגב, לגבי התגובה הקודמת שלי על ניצחון המכינות הקדם צבאיות הדתיות על ישיבות ההסדר בבחירתו של נפתלי ניתן לראות בתגובה הבאה שכתב רכז הדרכה ארצי של תנועת הנוער בני-עקיבא הגדולה בישראל:
        "אתה יכול לגור ברעננה,
        לעבוד בהייטק,
        לעשות שירות צבאי קרבי מטורף,
        לא ללמוד יום בישיבה או מכינה[!!!]
        להיות בלי זקן בלי ציצית בחוץ ואפילו כיפה קטנה
        ברגע שאתה מציג דרך חיים ומחשבה אחרת
        ברגע שאתה מאמין שיש לך באמת אלטרנטיבה יותר אמיתית יותר שורשית להובלת המדינה
        אתה הופך למתנחל פאנט משיחי קיצוני חסר אחריות
        כמה צביעות כמה שקר ,כמה צריך ללמוד מזה
        לקראת החלטות חשובות שלעיתים מושפעות ממה יגידו ומה יחשבו אחרים.
        להיות אנשי אמת כי פשוט אין דרך אחרת
        חזק וחזק ונתחזק בדרך העולה ".

        כאן עולה בין השיטין אי הנוחות מהיותו של בנט לא מחובר אפילו לעולם המכינות הקדם צבאיות והדימוי הסטריאוטיפי של דתי לייט מצוי בו למהדרין כ:"לא לובש ציצית מבחוץ, גר ברעננה...". מזכיר קצת את התיאור של משיח בן יוסף לחלק מהתיאורים כמשיח ארצי. רק הפעם לא מדובר על משיח ארצי חילוני, המהלך נסגר כאן הציונות הדתית מצד שני נסגרת בהרמטיות: כבר אין צורך למשיחיות חילונית ציונית(כי הם הרי הכזיבו) אלא משיחיות ארצית דתית לייט שהינה בבואה של המשיחיות החילונית שהרב קוק זיהה בהרצל ובצינות החילונית בכלל - בדמותו של הדתי שהנו בבואה של תרבות הצריכה הכללית.
        הגב לתגובה
  • 8 חלוציויות ורציונליות
    כדאי לזכור שלפני פרוץ המדינה, על מנת למחות נגד "הספר הלבן" ועוד צווים של ממשלת המנדט, הוקמו קיבוצים באזורים אסורים להתיישבות. זאת אינדיקציה נוספת לדמיון בין חלוצי אז וחלוצי עכשיו.

    אבל, מה צריך לעשות כאשר שלטון הרוב, שהושג באמצעות בחירות דמוקרטיות לגיטימיות, מוביל בכיוון שבדרך כלל מזוהה עם כוחות בלתי-דמוקרטיים?
    הגב לתגובה
    בישראל הציות לחוק הוא תמיד המלצה בלבד.
  • 9 מייגע. אפשר היה להגיד את כל זה - ב-500 מילה. עיצה של עורך.


    יותר מידי מילים.אפשר לקצר בבקשה?

    אני יודע - כעורך - שזה קשה - אבל אתה מיגע...
    הגב לתגובה
    עצה--עורך יקר היוד בכל זאת מיותרת
    לא יודע מה אתה עורך. תודה על העצה. אני יכול להוסיף לך זווית של מי שכותב כבר שנים טור שבועי של 500 מילים בעיתון די מרכזי. לפעמים, כשיש מה לומר, צריך יותר מ500 מילים. לפעמים הבעיה היא הקורא.
  • 10 זו שלנו זו גם כן
    לא נכון לראות בכיבוש הנאור שעושה הציונות הדתית למעוזי הקונצנזוס הישראלי , צה״ל והייטק, התרחקות מאידאולוגיה. רצח רבין אכן הרעיד את אמות הסיפים של המחנה הלאומי, אבל נדמה שכעבור שני עשורים כמעט, חובשי הכיפות יצאו מחוזקים ואיתנים בתחושת העליונות המוסרית שלהם עד כדי ויתור על הצורך להוכיח בשערנו. כעת הם רק מוכיחים לנו הלכה למעשה כי הם אינם נופלים גם בתחומים שאינם אידיאולוגיה צרופה. גם אם השילו מעליהם את הדובון וחולצת הפלאנל המשובצת וחלצו את הסנדלים התנ״כיות להט אהבתם ללארץ ישראל השלמה לא שכח. את רטוריקת המשיחיות החליף פרגמטיזם ציני ומחושב שמנצל את המנגנונים הפוליטי, הצבאי והממשלתי לצרכי תקצוב באופן יעיל ביותר. שלא יטעו אותנו גינוני הנורמליות (אולי בכל זאת גורם מוסמך צריך לבדוק מה קורה שם בפס היצור של סיירת מטכ״ל...) של נער הפוסטר החדש של הציונות הדתית. הוא קיצוני לא פחות מחנן פורת , נער הפוסטר של דור המתנחלים הישן
    הגב לתגובה
    אידיאולוגיה
    האידיאולוגיה לא נעלמה. היא רק לבשה פנים חדשות. זה מה שניסיתי לומר.
  • 11 חזור בך לך הביתה
    http://www.youtube.com/watch?v=S52-tKKRrLM
    הגב לתגובה
הוסף תגובה