עוד במדור מבפנים
מילה שלי :

מה גורם לאנשים חילוניים לחלוטין לצלק את אבר המין של התינוק שלהם בגיל שמונה ימים? מאמר מתחת לחגורה

היכן הייתי
twitter-icon

פולסא דשנורא

| אביעד קליינברג | 11.04.12 , מבפנים
30
אתה כאן // ראשי >> קומ.אקטואליה >> מבפנים >> פולסא דשנורא

מערכת הביטחון הישראלית היא גוף עשיר רב עוצמה ועתיר קשרים. היא שולטת על נתח נכבד מן התקציב הישראלי. שלום, מלחמה, מתח, רגיעה–בכל תקציב שלוחינו מאשרים לביטחון הקצאות גדולות יותר מבעבר. על פי הנוהל הישראלי המוזר מתווספים בכל שנה למה שאושר רשמית ובדיון מסודר, מיליארדי שקלים נוספים להוצאות מיוחדות.

חלקים נכבדים מן התקציב הזה אטומים לגמרי לביקורת ציבורית. הם משמשים כמובן לרכישת מערכות נשק ולתחזוקת הצבא, אבל גם למשכורות מנופחות, לתנאי פנסיה דמיוניים, למימון לינה בסוויטה של לואי הארבע-עשרה לאהוד ולנילי ולפמלייתם העצומה. לא חשוב. די אם תאמר שהכסף הולך לצרכי הביטחון ומקהלת המעודדים הקבועה—גנרלים במדים, גנרלים על אזרחי שהיו לפוליטיקאים, גנרלים שהיו לפרשנים, פטריוטים, ביטחוניסטים, חברי הפרלמנט של רישון– תפצח בלהיט החביב עליה, "תנו לצה"ל לנצח!" כל ניסיון לכפות הגיון, מתינות ואיפוק מוגדר מיניה וביה כאקט התאבדותי ואינפנטילי של שנאה-עצמית.

 

עד כאן טוב ויפה. מאז הימים הרחוקים ההם בסיני יש לנו תאווה בלתי מרוסנת לחולל מסביב לעגל כלשהו. בינתיים הפך עגל הזהב לפרה קדושה ופולחנו דורש כסף, הרבה כסף.

 

 

אבל מערכת הביטחון אינה מסתפקת בתקציבי הענק הבלתי מפוקחים שלה. לפרות קדושות יש כידוע תאבון גדול. בישראל מתקיימת אפוא רשת של ארגונים ואירועים שמטרתם להעביר עוד ועוד כסף "לצה"ל" באמצעות התרמה. האגודה למען החייל וקרן "ליב"י" הן רק קצה הקרחון. קיימות בנוסף לאלה עוד הרבה מאד עמותות אזוריות וחייליות ויחידתיות שנועדו לתעל את הרגשות הפילנתרופיים שלנו אל מי שלא ממש זקוק או ראוי להם—פרת הביטחון. יש בצה"ל חיילים בודדים? זאת לא בעיה של הקצאת משאבים בצה"ל; תנו לבכם לחיילים הבודדים וכספכם לצה"ל. חסר ציוד במועדונים בבסיסי צה"ל? אל תצפו מן הצבא לתחזק אותם. תנו. חסרים אפודים קרמיים? הילדים בסכנה. תנו. ובני ישראל, רחמנים בני רחמנים, נותנים. "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרון. וייקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה". הרי לכם השירותרום הראשון.

 

למה אנחנו נותנים למערכת העשירה ביותר בישראל? שאלה טובה. אנחנו נותנים משום שהביטחון הוא המכנה המשותף הנמוך ביותר של החברה בישראל. בכל תחום אחר הדעות בארץ הקודש חלוקות, המחלוקות גדולות, תפיסות העולם אינן עולות בקנה אחד. אבל ישנו קנה אחד שכולנו עומדים מאחוריו—קנה הרובה.

 

החברה בישראל היא חברה עם אובססייה של הישרדות. השעה היא תמיד שעת חירום. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו. כל אויב הוא היטלר וכל איום "שואה". מערכת הביטחון לא עמדה, אבוי, לאבותינו, אבל היא עומדת לנו. אנחנו רוצים שהיא תמשיך לעמוד. כל עוד היא עומדת, קומתנו זקופה ואנחנו יכולים להכריז בגאווה הישראלית המקודשת, כי "לא חשוב מה יאמרו הגויים; חשוב מה יעשו היהודים". היהודים (כלומר היהודים החדשים) לא עושים אהבה.

 

לא פחות משהפרה רוצה לינוק אפוא רוצה העגל להיניק. כאשר אנחנו נותנים לצה"ל, אנחנו מרגישים שאנחנו חלק מן ה"ביחד", מאותו קונסנזוס מיוזע מפחד שמדביק את חלקי הפאזל הישראלי זה לזה. בעצם—ויסלח לי יאיר לפיד–לא ממש חשוב לנו לאן הולך הכסף. הנתינה היא החשובה. היא ביטוי לאהבת המולדת. במובן העמוק היא ביטוי לאהבת עצמנו. אנחנו עושים אהבה כאשר אנחנו עושים מלחמה.

 

אז מה בעצם לא בסדר? אחרי הכול זכותם של אנשים לתת לכל מה שגורם להם להרגיש טוב עם עצמם, בין אם הנתרם זקוק לתרומה ובין אם אינו זקוק לה. הישראלים רוצים לתרום לאיציק תשובה ולשרי אריסון? רוצים לתרום למערכת הביטחון? זבש"ם. זה נכון רק חלקית. כי היכולת לתרום אינה בלתי מוגבלת. יש לא מעט עניינים בישראל הזקוקים באמת לתרומתנו. הם מתחרים על לב התורמים מול מכונת ענק, משומנת היטב, מקושרת היטב ומתוקשרת היטב, שמשתלטת על תשומת הלב ועל הארנקים. היא מפעילה את בלוטות הקונסנזוס שלנו ומחרישה את קולם של אחרים.

 

במדינה מתוקנת אין סיבה שהצבא ישנורר. וודאי אין לגיטימציה להפעלת התחנה הצהלית וערוצי התקשורת לקמפיינים של התרמה, שבאמצעותם העשיר של העיירה מתחרה עם דלפוניה  על תשומת לבכם.

 

תגובות
3
הוסף תגובה
3 תגובות
  • 1 נראה לי שכל נושא מערכת הבטחון
    זה משהו שלא ממש נגעו בו כמו שצריך במחאות הקיץ שעבר. נראה לי שאם יחפרו קצת יותר, אם יחשבו קצת יותר ברציונליות, יצא הרבה חרא. אני תוהה מה אפשר לעשות כדי לעודד על זה דיון.
    הגב לתגובה
    פרה קדושה זללנית
    יונתן, התשובה היא שצריך להפיץ ככל הניתן מאמרים כאלה ודומים להם המנסים לקדם דיון שפוי בנושא.
  • 2 הייטב תיארת את הקונסנזוס הלאומי - דרך קנה-הרובה ניתן לשמר ולהגדיל תקציבים מנופחים.
    בספרי "זווית אחרת" אני בוחן בהומור את אורחותיהם של פוליטיקאים שועי עולם לאחר סיום הקריירה ולאחר שהשיבו את המפתחות. הטקסט נכתב בהשראת העידן המודרני בו רבים מדברים בפתיחות, וניתן לשמוע בשיחות סלון משפטים כמו: "הפסיכולוג שלי אמר ש..." ואף שיחות על ידיעה עיתונאית כמו: "פסיכולוג הואשם בניצול מ..." הטרנד של ביקורים אצל פסיכולוג, מאמן וכדומה הפכו לעניין שבשגרה במקומותינו, ובספרי "זווית אחרת" אני בא להציע אופציות טיפוליות נוספות המנוסחות בהומור שיהא בו כדי לסחוט ממך חיוך ו"לעשות לך את היום". ראוי לזכור שכל קבלת משרה מותנית בראיון קבלה לבדיקת שפיות והתאמה - למעט פוליטיקאים.

    להלן הטקסט של העמוד האחורי:

    הספר "זווית אחרת" / דניאל פיינגולד:

    ביהדות יש אלוהים אחד. כשאתה שואל את הרב שאלה מתוחכמת, הוא סופק כפיים, מסתכל למעלה בעיניים מתגלגלות ואומר: ”נסתרות דרכי האל.“
    בנצרות, כשאתה שואל כומר שאלה מתוחכמת, הוא מנשק את הצלב, מגלגל עיניו וממלמל משהו שאף אחד לא מבין בלטינית. בעצם הוא אומר לך: ”תרד ממני בבקשה.“
    באסלאם, כאשר אתה שואל קאדי מוסלמי שאלה מתוחכמת, אתה פשוט מסכן את חייך.
    בעולם הרוחני, מספרים לך על נזיר שלא הפסיק ללכת בשבילי הרים גבוהים מאוד. הוא לא אכל ולא שתה, הוא רק עסק בהתבוננות, ובחיפוש תובנות ואנרגיות חיוביות.
    באבולוציה, מספרים לך שמוצאו של אבא שלך מקוף קדמון, שמקורו מצורת חיים חד תאית בלתי מורכבת, שהתפתחה לחד תאית מורכבת - כך הגעת ליכולת תכנות תוכנת מחשב.
    מכל אלה אתה למד שיש אלוהים אחד, הוא כל יכול ובלתי נראה, וברור שאם אתה שואל שאלות מתוחכמות, המסקנה היא שבאישיותך אתה אדם לא מאמין.

    החיים בין האדם לאלוהיו יכולים להיות פשוטים ומלאי הרמוניה. במידה ואתם זקוקים להתערבות אלוהית בעניינים שונים, או בעניין דחוף שאינו סובל דיחוי! אולי כדאי לפנות אל המיתולוגיה היוונית. ישנם בה 12 אלים אולימפיים. עליכם לזהות את הבעיה ולפנות אל האל המתאים - שינוי אנרגיה מובטח!
    ראוי לזכור שהאלים חיים כמונו: הם אוהבים ושונאים, רבים ומתפייסים. יש להם אופנת לבוש ויש מבצעים והנחות. יש להם חיי מין ויש זיונים מהצד.

    למה ''זווית אחרת''?! על פי מבט אחד לא ניתן לפענח אפילו מאורע פשוט. אם נדבק בגישה אחת לא נוכל לעמוד על משמעות אמיתית של אירוע.
    מבט אסטרולוגי נוסף תוך הסטת כיוון העדשה לזווית אחרת, יהיה בו כדי להשלים ולחזק את התמונה בתודעתנו.
    לעיתים אני יכול להבין את התפיסה של אותו פילוסוף שאמר: "אלו העקרונות שלי, אם הם לא מוצאים חן בעיניך, יש לי אחרים." דרך-אגב, אותו פילוסוף לא שלל אפשרות שהאדם גירש את אלוהים מגן-עדן!
    מכאן שרק בבתי תפילה ובמגרשי כדורגל מגלגלים עיניים כלפי מעלה ואומרים: "יש אלוהים!"
    הסתכלות נוספת מזווית אחרת - זווית אסטרולוגית, יהא בה כדי לעזור למי שמצא את האלוהים שלו והבין שהוא האלוהים של עצמו.

    חוות דעת מטעם לקטורה סטימצקי על הספר "זווית אחרת":
    "הספר מציג רוח רעננה המאפשרת חיבור עמוק עם העלילה והדמויות בצורה לא מחייבת לחלוטין.
    העלילה מרתקת, מלאת תפניות מפתיעות, אמינה ואמיתית. הסיפור מעורר מתח, סקרנות, התרגשות, הזדהות, צער והרבה הומור בריא.
    הדמויות בספר, אף על פי שסיפורן ידוע לכל, הן רב ממדיות ובזכות הכתיבה הכנה והישירה, הדמויות מעוררות הזדהות אף על פי שללא ה"זווית האחרת" שמוצגת בספר, היינו וודאי מסתכלים על חלקן בסלידה ובבוז.
    הרקע דמיוני לחלוטין אך מתואר היטב באופן מלא אוירה המשרת את העלילה.
    הטקסט רווי יצרים מיניים, גבריים לחלוטין, אך מחובר מאוד לעובדות ההיסטוריות. ספר נפלא המציג נקודות למחשבה. "

    פרק ראשון ניתן לקריאה דיגיטאלית בדף הפייסבוק: "דניאל פיינגולד ייעוץ עסקי אסטרולוגי"
    הגב לתגובה
הוסף תגובה