עוד במדור קומ.אקטואליה
חפים מאשמה :

אנחנו הישראלים לא אוהבים להתוודות, ולא בגלל שאין לנו על מה

היכן הייתי
twitter-icon

בחירות

| אביעד קליינברג | 2.05.12 , קומ.אקטואליה
14
אתה כאן // ראשי >> קומ.אקטואליה >> בחירות

בחירות אפוא. ב4 בספטמבר. אני מציע לכל חוזי התחזיות ולמתנבאים המכריזים על ניצחון מובטח לליכוד ולגוש הימין להתאפק. נכון, הקואליציה של נתניהו לא נפלה. נתניהו סבור שהשעה משחקת לו. היריבים לא מוכנים עדיין. קדימה עוד לא הספיקה להתארגן תחת הנהגתו של מופז. העבודה של שלי יחימוביץ שוברת שיאי שתקנות, יאיר לפיד, התקווה התורנית, בקושי התחיל להתארגן. ואף על פי כן אני מציע שאיש לא יתפור חליפות. משהו קרה בשנה האחרונה בישראל. זה לא קרה בכנסת. הכנסת הזאת היא נרפית וממהרת מידי להרים ידיים—בכל המובנים. תחת "הנהגתה" של ציפי לבני, שיש מי שממהרים להתגעגע אליה (למה בדיוק אתם מתגעגעים?) האופוזיציה הייתה משותקת, משתפת פעולה, חסרת אונים. הקואליציה של ביבי וחבורתו הפריחה איומים וחילקה כיבודים. באולם המליאה לא הרבו הרוחות לסעור, גם כאשר ראוי היה לגעוש ולרעוש. אבל מחוץ לכנסת, מחוץ למעגלים הקסומים של השלטון, מתחולל בהדרגה מהפך תודעתי.

 

 

בקיץ שעבר יצאו מאות אלפים לרחובות בישראל. נהמת הלב הזאת לא זכתה לביטוי בכנסת. היא התמסמסה בגלל החלטות מוטעות של מנהיגי המחאה (להימנע מלדרוש את הקדמת הבחירות); היא התמסמסה בגלל שחברי האופוזיציה, שהיו אמורים לתרגם אותה למאבק פוליטי, מעלו בתפקידם. אבל הסיבות שהולידו את המחאה לא נעלמו. אי הנחת שהיא ביטאה לא מתה. אי הנחת ההיא לא הייתה, כפי שניסו שועלי הסקרים לטעון, תגובה מפונקת לתנודות שוק הנדל"ן. היא הייתה מחאה כנגד המשחק הפוליטי שהתאומים, ביבי וברק, השליטו בישראל. החברה הישראלית, אחת מן הפטריוטיות והאכפתיות בעולם, הפכה תחת שלטונם למקום של ציניות וסרקזם, של הנהגה שאין לה כל חלום מלבד חלום הבלהות הביטחוני, למקום ששוררים בו נהנתנות וזחיחות של בעלי המאה והדעה הרואים בסולידריות בעיה. היא מונהגת על ידי אליטה פוליטית של אלה המקדמים את ה"הפרד", שבאמצעותו הם מושלים לא בחברה אחת, אלא בסקטורים ובמגזרים שונים, שאותם הם משסים אלה באלה.

 

 

מצבם של אנשי המגזרים מעולם לא היה טוב יותר. אבל החברה בישראל בצרות, למרות הנפנוף בנתונים הכלכליים. היא בצרות כי התפרים בה נפרמים, כי האחריות ההדדית התערערה, כי כל איש מציל את נפשו. באמצעות ציניות שלטונית, הפחדה שיטתית בחזיונות אפוקליפטיים ועסקאות אינסופיות עם הכוללים ועם המאחזים ועם בעלי האינטרסים ומשרתיהם לא מתנהלים במים הסוערים של העידן המודרני, בוודאי לא במזרח התיכון. מנין אני יודע שהמשחק של ביבי-ברק לא עובד? בין היתר משום שעל איומי ההשמדה והשואה שנתניהו ערם על ראשינו הגיבה החברה בסירוב להיכנס לפניקה ביטחונית. היא מנהלת את הדיון הפתוח ביותר שהתנהל פה אי פעם על נושאים ביטחוניים, על אפה ועל חמתה של הממשלה. הקוסם שולף עוד ועוד שפנים. הקהל לא ממש מתרשם.

 

 

אני יודע משום שאנרגיות כמו אלה שהתפרצו פה לא נעלמות. תשכחו מההבחנות הישנות בין מחנה השלום למחנה ארץ ישראל השלמה. הבחירות הן לא על זה וגם על זה. הן על איזו מדינה אנחנו רוצים שתהיה לנו פה. מבחינה זאת הן הזדמנות גדולה. הן רגע שבו חברה מנהלת דיון פתוח על דרכה ועל ערכיה, על סדר העדיפויות שלה. הן רגע שבו היא מחפשת שליחים ראויים לציבור. בחירות מתחילות לא פעם כתכך, כתמרון פוליטי שבו האמרגנים בטוחים שהם יכולים לנבא את התוצאה. אבל כמו מלחמות, יחסי הכוחות התיאורטיים מתבררים במבחן המאבק האמתי כשיקוף כוזב של המציאות. על הנייר עמד שמעון פרס להביס את נתניהו תבוסה מוחצת. במציאות קרה משהו אחר. זה הרגע לתבוע מכל מי שמבקש את אמוננו אופציות אמתיות, תכניות אמתיות, מחויבויות אמתיות לעתידנו. זה אפשרי ולשם שינוי, הפעם זה לא ייגמר בוועדה. הפעם זה יגמר במקום הנכון—בקלפי.

 

תגובות
7
הוסף תגובה
7 תגובות
  • 1 אין חיה כזו שמאל בישראל
    מפלגת העבודה איננה שמאל .

    יאיר לפיד הוא פאשיסט אמיתי ובין שמאל אליו המרחק כמו בין שמיים וארץ (זה שהוא מתחזה לאיש שמאל זה כבר בעיה של אלו שיצביעו עבורו שרוצים להרגיש שמאל אבל הם גזענים ולאומניים לא פחות מהימין הקיצוני).

    מפלדת קדימה זו בכלל לא מפלגה.

    אני לא יודע אביעד על איזה שמאל אתה בכלל מדבר , המחאה החברתית היא איננה שמאל היא קבוצה של חתרנים נגד השלטון.

    אפילו שלום עכשיו הפסיק מזמן להיות שמאל.

    כנראה שאתה מנותק מהעם ומהרוח הלאומנית ציונית כוחנית של העם הזה.

    אני לא מאשים אותך כמי שיושב באקדמיה ועוסק בעיון ומחקר .
    הגב לתגובה
    שמאל?
    איפה מופיעה המילה שמאל בכל המאמר? יש ימין--סוג של--ויש הרבה אנשים לא מרוצים. אני שמח שלקראת סוף התגובה התברר שאתה לא מאשים אותי (בזכות העיון והמחקר). אתה בטוח ב100% שאני מנותק מה"עם"? סתם שואל.
  • 2 האם ניצחון על גוש הימין הוא ימין או שמאל ?
    אביעד, בא לא ניתמם הרי כאשר אתה כותב על ניצחון על גוש הימין הרי לא מדובר על מפלגות ימניות יותר , אלא אני טועה ?

    אשמח אם תוכל לדייק בשפה ...
    הגב לתגובה
    ימין ושמאל, שמאל וימין
    יש משהו פרדוקסלי, אני מודה במדינה שיש בה ימין ואין בה שמאל. בישראל זה קורה. אתה צודק שמוטב לא לכנות את המחנה של ביבי מחנה ימין. הרגל. מכל מקום השאלות שאני מעלה הן השאלות המודחקות שלנו--איזו מין חברה ברצוננו להיות. ההכרעות האחרות (שלום ומלחמה, כיבוש לא כיבוש) נובעות מן התשובה לשאלה הזאת ולא להפך.
  • 3 אני מסכים אתך שאנחנו כחברה לא יודעים לענות או לא רוצים לענות
    ושהשאלות של שלום מלחמה כיבוש לא כיבוש הם לא השאלות הנכונות שצריך לשאול.

    צריך הרבה אומץ לענות על השאלה איזו חברה רצוננו להיות, כי זה מצריך הכרעות , משימות, שינוי והחלפת דיסק שקשה מאד לעשות בעיקר כאשר אתה במציאות של חוסר שליטה על חייך.

    אנחנו כחברה עדיין לא עצמאים ולא שולטים בחיינו, אולי זה הדנא היהודי שמנסה להילחם עם חוסר השליטה והרצון לשלוט בחיים במקום לעצור ולנסות רק להקשיב למקראה ולתעודה שאנו נושאים בתוכנו.
    הגב לתגובה
    על זה בדיוק צריך להיאבק
    ברור שזה קשה. הכי קל לומר שזה בלתי אפשרי, שאי אפשר לשנות כלום. צריך להיאבק בתחושה מרפת הידיים וצריך להפסיק לחשוב שהרמת ידיים היא נאיביות.
  • 4 כשהמצב באמת קשה
    במהלך ההיסטוריה ראינו מהפיכות. רובן הסתימו בשפיכות דמים נוראה
    גם השינויים שאנחנו רואים אצל שכנינו (לוב,מצרים) לעת עתה אינם
    דרמטים. אני מסכימה איתך שהחברה שלנו עברה שינויים ערכיים רבים
    התלויים לא רק במערכת החינוך אלא גם בגלובאליזציה אשר לא פסחה על איש מאיתנו(אני זוכרת ימים שמנת פלאפל היתה שיא הכיף) ומדוע כל הנאום הזה?? לא כי אני חושבת שאין מה לעשות נהפוך הוא!
    צריך להפסיק את המסיבות בוילות (מערכת החינוך..) צריך להפסיק
    להתחפש בפורים לזקנים וזקנות (יוזמה אמיתית של מנהל בית ספר באזור השרון) את השינויים חייבים לבצע קודם כל במערכת החינוך
    (וזה יקח שנים) ועד שזה יקרה (אם בכלל) כוחנו האמיתי ביום הבחירות .ועד אז אולי המחאה תשנה פניה ותוכיח שהמצב באמת באמת
    קשה.
    הגב לתגובה
הוסף תגובה